פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט קעה נג

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:חושן משפט קעה נג

סעיף נג[עריכה]

בכל הקרקעות שבעולם יש דין מצרנות, אבל במטלטלין ועבדים אין דין מצרנות. ומחובר לקרקע כקרקע, ויש בו דין מצרנות. (ולכן יש דין מצרנות בבתים) (ר"י ברצלוני,רא"ש,דלא כר"ת). והוא הדין במקומות בית הכנסת (עיטור,דלא כראב"ד). הגה: י"א דהמוכר במקומות בבית הכנסת, בני משפחתו יכולין לסלק המוכר משום פגם משפחה, ויש חולקין (מרדכי פרק המוכר פירות ב' הדעות). ונ"ל דהכל לפי הענין, דאם היה פגם בזה למשפחה, כגון שיושבין משפחות משפחות לבד, יש לדון כסברא הראשונה, וכמו שאמרו לענין המוכר קברו וכל כיוצא בזה. המלוים ביחד בחנות, אין לו דין קרקעות ואין המצרן או השותף מסלק הלוקח כמו בקרקעות, ודינו כמו מטלטלין. מיהו אם נראה לב"ד היזק לשותף השני, מצי מסלק ליה. וכן בכל מטלטלין, אע"פ שאין בהם דין מצרנות, מ"מ (אם) שותפין (הן) במטלטלין ואחד מכר חלקו, יכול השותף השני לסלק הלוקח, אם נראה לבית דין שאין השותף השני נוח לו כראשון^א (מהרי"ק שורש כ' וד"ע).

בתים: ר"ת: אין דין מצרנות. א. בשדה אומרים ללוקח שיכול לקנות במקום אחר אך בתים אינם מצויים לקנות. ב. עשיר זקוק להרבה שדות אך בבתים אם יש לו אין זה ישר וטוב שיסלק הלוקח כדי שיוכל לקנותה ולהשכירה לאחרים. ג. כיוון שלא שייך הטעם שמועיל למצרן בכך שיכול להכניס תלם אחד.

ר"י ברצלוני,רא"ש,שו"ע: יש דין מצרנות. הרא"ש כתב שאמנם מעיקר הדין נראה כר"ת אך נהגו שיש.

ט"ז: דוקא בצמודים לפי שהדרך לחברם בפתחים, אך אם יש קצת דרך הילוך בני אדם ביניהם אין כאן דין מצרנות.

הסמ"ע כתב שבמקום הצורך והיושר יכול הדיין לצרף דעת ר"ת וכן דעת הראב"ד לגבי בתי כנסת כדי להשאיר ביד הלוקח. הש"ך חלק וכתב שהיום שפשט המנהג דלא כר"ת אין לצרפו, וכתב הרשמי שאלה שחולק דוקא לענין בתים אך לענין בתי כנסת מודה שאפשר לצרף דעת הראב"ד. אגב, סברתו של הראב"ד, כמבואר בב"י, היא שדי לאדם במקום אחד בביהכ"נ.

א. כשאין הלוקח נח כשותף הראשון: מהרי"ק,רמ"א,שבו"י: יכול שותפו לסלק את הלוקח. המהרי"ק דייק כן מהרמב"ם.

ב"י,ש"ך: אינו יכול לסלק את הלוקח, משום שאין דין מצרנות כלל במטלטלין ואפילו בכה"ג. דחו את דיוק המהרי"ק מהרמב"ם.

מלווה המוכר שט"ח בפחות קודם הזמן: מבי"ט: למד מדברי המהרי"ק שהלווה יכול לסלק את הלוקח ולקנות השט"ח בעצמו.

ש"ך: אינו יכול.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.