פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט קעז ב

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:חושן משפט קעז ב

סעיף ב[עריכה]

חלה אחד מהם, אם בפשיעה כגון שהלך בשלג בחורף או בחום בימות החמה וכיוצא בזה, אם יש קצבה לרפואתו, מתרפא משלו; ואם אין לה קצבה, מתרפא מן האמצע. אבל אם חלה באונס, אפילו יש לה קצבה, מתרפא מן האמצע (גמ' ותוספתא ע"פ ב"י), וקודם שנתרפא יכולים לומר לו: חלוק עמנו (רמב"ן). הגה: וי"א בהפך, דפשיעה בכל ענין אינו מתרפא מן האמצע, ובחלה באונס דוקא רפואה שאין לה קצבה מתרפא מן האמצע (טור).

משנה: חלה ונתרפא - נתרפא משל עצמו.

גמרא: שלח רבין משמיה דר' אלעא: לא שנו אלא שחלה בפשיעה, אבל באונס - נתרפא מן האמצע. היכי דמי בפשיעה? כדרבי חנינא, דאמר רבי חנינא: הכל בידי שמים חוץ מצנים פחים.

תוספתא: במה דברים אמורים ברפואה שיש לה קצבה אבל רפואה שאין לה קצבה הרי היא בכלל מזונות ויתרפא מן האמצע.

תוס',רא"ש: פסקו את דברי התוספתא.

ב"י,שו"ע,ש"ך: התוספתא מוסבת על המשנה, העוסקת בפשיעה כהעמדת הגמ', ולכן רק אם גם חלה בפשיעה וגם יש לה קיצבה מתרפא משלו אחרת מתרפא משל האמצע.

טור,רמ"א: אם חלה בפשיעה או שיש קיצבה מתרפא בשלו, אחרת מתרפא משל האמצע. נראה שלדעתם הגמ' נקטה בחילוק אחד והתוספתא בחילוק אחר, אך אין צורך בשני החילוקים יחד.

רי"ף,רמב"ם,חכ"צ: לא הביאו כלל התוספתא, ולפי"ז בפשיעה מתרפא משלו ובאונס משל האמצע. הש"ך הסביר שגם הרי"ף והרמב"ם פוסקים את התוספתא, ואע"פ שלא הביאוה, הם סמכו על כך שהביאוה בדיני מזונות אלמנה.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.