פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט קצח ב

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:חושן משפט קצח ב

סעיף ב[עריכה]

הגבהה י"א שצריך להגביה ג' טפחים, ויש אומרים דסגי בהגבהת טפח.

לפי רש"י בקידושין כו,א צריך שלושה טפחים כדי שיצא מתורת לבוד, ולפי ר"ת שם מספיק טפח, כמו לגבי שיתופי מבואות.

הסמ"ע מסביר את ר"ת שכיון שהוא בידו הרי הוא כאילו ברשותו (ולכן אין חיסרון של לבוד). הנתיבות תמה ע"כ,שהרי בידו ממש קנה לכו"ע אפי' בפחות מטפח, ומחלוקתם היא במוגבה מכוחו שיוצא מחוץ לידו. נראה ליישב שכונת הסמ"ע שבכל הגבהה גם אם החפץ לא ממש בתוך ידו, אעפ"כ נחשב כברשותו, וכך מתבארים גם דבריו לעיל בסימן קצז,סק"ג שכתב שהגבהה קונה גם ברה"ר משום שכשמגביה בידו הוא מביאו לרשותו (והקצות שם תמה, שלפי"ז כשמוגבה מכוחו ולא ממש בתוך ידו לא יקנה ברה"ר) וכן הבין המנחת אשר[1].

גרם הגבהה: ר"ת כותב שהאיסור לקחת מעני המהפך בחררה הוא רק במכר אבל במציאה והפקר לא. והקשו תוס' מהדין שצריך להרחיק את מצודת הדג ממצודת חברו, ותירצו שמדובר כשהראשון מניח דג מת כפתיון, ומכיוון שהוא גרם להם לבוא, אין לחברו לצוד לידו. הקצות בסימן רעג,יג הקשה שאם הוא גרם להם לבוא קנה מהתורה בהגבהה, וכהסבר התוס' בקידושין כו,א שפיל נקנה בהגבהה ע"י ששמים לו חבילי זמורות למעלה והוא קופץ לאוכלם. הנתיבות שם מחלק שדוקא כשמחזיק הזמורות למעלה בשעת הקפיצה נחשב שהוגבה מכוחו, משא"כ אם הניח הפתיון או תלה הזמורות על וו ואח"כ קפצו.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.

הערות שוליים[עריכה]

  1. ב"ב סי' מב אות ו