פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט רז ד

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:חושן משפט רז ד

סעיף ד[עריכה]

אבל המוכר סתם, אף על פי שהיה בלבו שמפני כך וכך הוא מוכר, ואף על פי שנראים הדברים שלא מכר אלא לעשות כך וכך, ולא נעשה, אינו חוזר, שהרי לא פירש, ודברים שבלב אינם דברים. ואף על פי שקודם מכירה אמר שהוא מוכר על דעת לעשות כך וכך, כיון דבשעת המכירה לא אמר, אינו חוזר (שם). הגה: מיהו אי איכא אומדנא דמוכח, נתבטל המקח (תוספות והרא"ש כלל פ"ה). וי"א דבמתנה דברים שבלב הויין דברים (הגהות אלפסי פ' אלמנה ניזונית).

עיין לעיל שהתוס' שם מקשים מדוע בשטר מברחת ובשכ"מ שקם מחוליו וכן במקנה כל נכסיו מפני ששמע שמת בנו אין צורך אפילו בגילוי דעת, ויישבו שכשהאומדנא מוכחת מאוד אין צורך אפילו בגילוי דעת. השלט"ג בכתובות[1] מיישב שבמתנה דברים שבלב הוי דברים. הרמ"א הביא את שני התירוצים להלכה.

פת"ש: החוות יאיר כתב שמוכר שהערים ונשבע ללוקח שפלוני הציע תשלום גבוה יותר, ובכך גרם ללוקח לשלם מחיר גבוה יותר - המוכר פטור, אמנם אם הקונה עוד לא שילם נראה שיכול לומר שסמך על דבריו, משום דהוי אומדנא דמוכח שמועיל אף במכר. ואילו הט"ז כתב שמעשים שבכל יום שהמוכרים עושים כן והמקח קיים. הפת"ש כתב שצ"ע.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.

הערות שוליים[עריכה]

  1. בדף צז על המקרה של זבין ולא איצטריכו ליה זוזי.