פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט רכז ב

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:חושן משפט רכז ב

סעיף ב[עריכה]

כמה תהיה האונאה ויהיה חייב להשיב, שתות בשוה. כיצד, הרי שמכר שוה שש בחמש או שוה שבע בשש, או שוה חמש בשש, או שוה שש בשבע, הרי זה אונאה ונקנה המקח, וחייב המאנה לשלם האונאה ולהחזירה כולה למתאנה.

ב"מ מט,ב: רב: שתות מקח שנינו. שמואל: אף שתות מעות. וכ"פ הפוסקים. הלכה כשמואל בדינים וכן הבריתא כמותו.

שווי סובייקטיבי: ריטב"א: אם עבור הלוקח שווה יותר מהמחיר שבשוק, והמוכר אונה אותו כשווי זה - אין בכך אונאה, אך אם שווה עבורו כמו בשוק אלא שדחוק לדבר - יש בכך אונאה, ולכן הלוקח תרופה במחיר יקר מפאת החולי הדוחקו חייב רק בדמיה. ראיה - בקידושין ח,א מסופר שרב כהנא לקח בפדיון סודר ואמר ששווה עבורו חמישה סלעים, ומבואר שם שדוקא רב כהנא משום שהיה גברא רבה ומיבעי ליה סודר. לעומת זאת לגבי דחוק לדבר שנינו בבריתא בב"ק קטז,א שהבורח מבית האסורים וא"ל טול דינר והעבירני אין לו אלא שכרו.

קצות: גם אם שווה עבור הלוקח יותר - יש דין אונאה. ראיה - לפי חכמים אפי' במרגליות וכד' שאדם רוצה לזווגן יש אונאה. ובמקרה שהלוקח יודע את המחיר אלא שהמוכר 'סוחטו' כמו בטול דינר והעבירני, קיי"ל בשו"ע שאם נתן כבר הדמים אין מוציאים וכבר לא יכול לטעון ששיטה בו, וכן כשלא נתן עדיין, דוקא בשכירות יכול לומר ששיטה כיון שאינו אלא בדיבור, משא"כ במקח שהיה קנין. לפיכך בתרופה חייב אם ידע שמוכר לו ביוקר. צ"ע מדוע בסי' רסד הקצות הביא דברי הריטב"א ללא השגה. ועיי"ש בבאר הגולה שכן פסק השו"ע ביו"ד שלו,ג.

נתיבות רסד: חולק על הקצות לגבי שווה לדידיה יותר.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.