פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט רכז כז

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:חושן משפט רכז כז

סעיף כז[עריכה]

הנושא ונותן באמונה, אין לו עליו אונאה. כיצד, חפץ זה בכך וכך לקחתיו כך וכך אני משתכר בו, אין לו עליו אונאה.

ברייתא בב"מ נא,ב: הנושא ונותן באמונה אין לו דין אונאה.

תוס',רמב"ם,שו"ע: מאמין למוכר בכמה קנה ומוסיף לו מעט כדי שישתכר. ר"ח - אין אונאה כי מתחילה לא סמך על השיווי אלא על המחיר ששילם המוכר כשקנה.

טור בשם י"מ: אפי' א"ל תן לי חפץ זה כמו שקנית אותו ואני מאמינך במה שתאמר שקנית אותו.

ב"ח,סמ"ע: לפי שיטתם אין אונאה גם אם לא ידע הלוקח בשעת המשיכה כמה יצטרך לשלם.

ב"י: אין מחלוקת בין הי"מ לתוס' והרמב"ם.

רש"י פי' את הבריתא באופן אחר.

ביטול מקח: ש"ך: נוטה לומר שאף אין ביטול מקח, כי הבריתא כתבה דין זה יחד עם האומר ע"מ שאין עלי אונאה, ולפי הסבר רבא שמדובר במפרש כמה האונאה, אפי' ביטול מקח אין שם.

מכירה ע"פ מדד אחר שאינו קשור לשווי החפץ:

נתיבות: בסעיף כא, לגבי מתנה ע"מ שאין עלי אונאה, יש לדייק מהשו"ע שלא מספיק להודיעו שיש אונאה אלא צריך לידעו בכמה מונה אותו ע"מ שהמקח יחול, וכן בסע' יט השו"ע פוסק כראשונים שכשאומר 'מכור באלו' יש אונאה. וקשה מדוע לנו"נ באמונה וכן לבעה"ב (סע' כג) אין אונאה, הרי אע"פ שיודע שיתכן ויש אונאה - אינו יודע בכמה? ועונה הנתיבות שבמתנה ובמוכר באלו הוא מוכר על דעת שיווי המקח, אלא שהתנה שלא תהיה אונאה או שאינו מדייק, אך בנו"נ באמונה הוא לא יודע בכלל את שיווי המקח והוא מתכוון למכור לו בכלל ע"פ מדד אחר (ע"פ כמה שקנה בעצמו בתוספת מעט רווח), וכן בעה"ב מוכר ע"פ כמה שהחפץ שווה עבורו, והם לא מתכוונים למכור בכלל ע"פ השער שבשוק - "לא נחתי אדעתא דשיווי החפץ" - ורק במכר על דעת שווי החפץ יש דיני אונאה.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.