פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט רנג טז

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:חושן משפט רנג טז

סעיף טז[עריכה]

אם אמר: ק"ק זוז לפלונית בנדונייתא, אין להם לתת עד שתנשא ותצטרך לכך. ואם מתה בנתים, אין ליורשיה כלום. אבל האומר: תנו ק"ק זה לנדונייתא, חייבים לתת לה מעכשיו, ויוקרא וזולא דידה הוי, ואם מתה קודם שתנשא זכו בהם יורשיה. הגה: בכל אלו אין חילוק בין שכיב מרע למתנת בריא בקנין (טור). ויש חולקין באלו הדינין וסבירא להו דאם אמר ליתן להשיאה ומתה לא זכו בהם יורשיה (מרדכי פ' אע"פ), וכנ"ל עיקר (ועיין ביו"ד סי' רנ"ג סעיף ו').

כתובות נד,א: ההוא דאמר להו נדוניא לברת, זל נדוניא, א"ר אידי בר אבין: פורנא ליתמי.

רשב"א,ריטב"א,שו"ע: במקרה זה אין נותנים לה עד שתנשא ואם מתה בינתיים אין נותנים ליורשיה, אבל אם אומר תנו ק"ק זוז לפלונית לנדוניתה, חייבים לתת לה ק"ק מעכשיו, ויוקרא וזולא דידה, ואם מתה זכו יורשיה.

לשון השו"ע: אם אמר: ק"ק זוז לפלונית בנדוניתא, אין להם לתת עד שתנשא, ואם מתה בנתים, אין ליורשיה כלום. אבל האומר: תנו ק"ק זה לנדוניתא, חייבים לתת לה מעכשיו. השו"ע כתב זאת בעקבות חילוקו של הריטב"א.

סמ"ע: ההבדל בין הרישא לסיפא הוא שבסיפא אמר תנו ומשמע מיד, אך ברישא לא אמר ולכן משמע שיתנו לכשתזדקק לכך. אך הסמ"ע התקשה מהטור שהביא רק את המקרה שבגמ' ובכ"ז כתב 'תנו' (הטור הבין שהגמ' פשוט קיצרה ולכן לא הזכירה 'תנו').

ע"ש,קצות,נתיבות: ברישא אמר בנדוניתה ובסיפא לנדוניתה. הסמ"ע הקשה שלא מצאנו בשום מקום חילוק זה, וכן הטור כתב 'לנדוניתה' למרות שעסק במקרה שבגמ'. הקצות מיישב שנדוניה זה שם העצם של תכשיטי הבנות, וכשאומר בנדוניתה משמע שאומר תנו כך וכך חפצים במאתיים זוז, ולכן אם הוזלו או הוקרו הרווח וההפסד ליתומים, אך כשאומר לנדוניתה משמע שיתנו כסף עבור נדוניתה, ובמקרה זה הוא רק כמראה מקום ועיקר כונתו לתת הכסף עכשיו, ואין היא חייבת לקחתו דוקא לנדוניתה. ולפי"ז מיושב הטור, כי בטור נאמר "תנו לביתי לנדוניה כך וכך חפצים במאתים זוז", וכיון שנאמר במפורש חפצים, אף כשאומר לנדוניתה הרווח וההפסד ליתומים.

מרדכי,רמ"א: גם כשאומר תנו מאתיים זוז לנדוניתה, אם מתה לא זכו יורשיה.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.