פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט רנ יג

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:חושן משפט רנ יג

סעיף יג[עריכה]

ש"מ שכתב לאחד וחזר וכתב לאחר, האחרון קנה, שיש לו לחזור עד שימות. (אם פירש שיהא במתנת שכיב מרעא, כמו שנתבאר סעיף ט'), בין בכל בין במקצת, בין לעצמו בין לאחר, ואפילו כתב וזיכה לראשון, וכתב וזיכה לאחרון, האחרון קנה, ששכיב מרע שזיכה עדיין מתנת שכיב מרע היא. (וע"ל סעיף ד' דתפיסה לא מהני. מיהו אם כתב והגיע המתנה ליד המקבל מתנה, משמע בטור דמהני, וצריך עיון מנא ליה). אבל שכיב מרע שכתב וזיכה וקנו מידו, אין לאחר קנין כלום ואינו יכול לחזור בו לא לאחר ולא לעצמו, בין שנתן בכל בין שנתן מקצת.

ב"ב קנב,ב: פשיטא כתב לזה וכתב לזה היינו דיאתיקי מבטלת דיאתיקי. כתב וזיכה לזה כתב וזיכה לזה, רב אמר ראשון קנה הריהי כמתנת בריא ושמואל אמר שני קנה הריהי כמתנת שכ"מ... בפומבדיתא מתנו... כתב כל נכסיו לאחרים (בגי' הרא"ש נוסף 'וזיכה') וקנו מידו אין לאחר קנין כלום. הלכה כשמואל.

רשב"ם: כתב לזה - כתב בלבד ולא מסר; כתב וזיכה לזה - שכתב ומסר לו את השטר (שטר הקנאה) לראיה על זכותו; כתב כל נכסיו וקנו מידו - כתב ומסר וקנו מידו.

ריב"ם,רא"ש: כתב לזה - כתב ומסר לו השטר; כתב וזיכה - כתב ומסר וזיכה לו הנכסים ע"י אחר; כתב וזיכה וקנו מידו - כתב ומסר וזיכה ע"י אחר וקנו מידו. ←אם רק כתב ומסר וקנו מידו אך לא זיכה ע"י אחר - זו מתנת שכ"מ. מהסמ"ע משמע קצת שנקט כרא"ש (הוא כתב שיש שני פירושים אך הביא רק את דברי הרא"ש).

רמב"ם,שו"ע: נקטו לשון הגמרא, ואין הכרע כמי סוברים. הגר"א בסעיף יז מוכיח שהשו"ע סבר כרשב"ם.

לסיכום: להלכה עולה מהגמרא שאם גם זיכה וגם קנו מידו הוי מתנת בריא. לרשב"ם הכונה שמסר (שטר הקנאה) ועשו קנין, ולרא"ש צריך בנוסף לכך שיזכה ע"י אחר.

רשב"ם - איננו חוששים במקרה זה שלא גמר להקנות אלא בקנין לאחר מיתה, משום שכולי האי לא עביד אלא ליפות כוחו להקנות כעת כבריא.

א. אם פירש: סמ"ע - זוהי ט"ס. דברי הרמ"א צריכים להיכתב לאחר 'במקצת', ומוסבים על מקרה שנותן מקצת נכסיו, שאז רק אם פירש הוי מתנת שכ"מ ויכול לחזור ממנה.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.