פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט רסד ג

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:חושן משפט רסד ג

סעיף ג[עריכה]

הניח אבידתו והחזיר אבידת חבירו, אין לו אלא שכר הראוי לו. כיצד, שטף נהר חמורו וחמור חבירו, שלו שוה מנה ושל חבירו ק"ק, הניח שלו והציל של חבירו, אין לו אלא שכר הראוי לו. ואם אמר לו: אציל את שלך ואתה נותן דמי שלי, או שהתנה כן בפני בית דין, חייב ליתן לו דמי שלו, ואף על פי שעלה חמורו מאיליו זכה במה שהתנה עמו. הגה: מיהו הוא הפקר, וכל הקודם בו זכה (נ"י פרק הגוזל בתרא). ואם אין הבעלים שם אף על פי שלא התנה כאילו התנה דמי (טור). ועיין לקמן סימן רס"ה.

חמורו ושל חבירו: משנה בב"ק קטו,ב: אין לו אלא שכרו, ואם התנה נותן לו דמי חמורו. וכ"פ שו"ע.

למה לא מקבל דמי חמורו כשלא התנה, הרי במציאה מקבל כפועל בטל? וכאן שטרח באותה רמה, הסכום של פועל בטל הוא דמי חמורו.

תוס' א[1]: כאן שהבעלים נמצא, יכולים לומר לו שהיו שוכרים מישהו אחר.

תוס' ב: כאן מדובר שהבעלים יכלו להציל ע"י הדחק, כהעמדת הגמ', שאם לא כן הוי הפקר.

רא"ש: כאן שהבעלים נמצא, מכך שלא התנה מוכח שמחל.

רמב"ן,נ"י: דוקא בעבודה ששכיח שאדם יפסיד עבודה תיקנו חז"ל, משא"כ כאן שאינו שכיח, ואף אם קורה יכול סו"ס להתנות.

לפי תירוצי התוס' והרא"ש יוצא שבמקרה שהבעלים לא היו שם, גם אם לא התנה הוי כאילו התנה, וכ"פ הרמ"א. אמנם השו"ע לא חילק בכך ונראה שהוא חולק.

עלה חמור המציל מאליו: גמרא,שו"ע: בכל זאת מקבל דמי חמורו כפי שהתנה עימו – משמיא רחימו עליה.

תוס',נ"י,רמ"א: וחמורו שעלה הריהו הפקר. ואין להקשות מחמורו של רב ספרא, כיוון ששם לא תמיד האריה היה אוכל ולכן לא התייאש.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.

הערות שוליים[עריכה]

  1. ב"מ לא,ב.