פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט רעה כה
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף כה[עריכה]
העודר בנכסי הגר וכסבור שהם שלו, לא קנה. (שם).
במתנה: ראב"ד,רשב"א,קצות: כיון שיש דעת אחרת מקנה - קנה, למרות שלא התכוון לקנות. ואם התכוון לא לקנות - לא קנה. ומוסיף הקצות שדעת אחרת מקנה מועילה לעושה קנין ללא כוונה וכן לקטן שאין לו דעת מדין זכין[1], ולכן אינה מועילה עבור גוי, לפי שאין זכייה לעכו"ם. ראית הראב"ד - ב"ב מא,א: "רב ענן שקל בידקא בארעיה, אזל הדר גודא בארעיה דחבריה; אתא לקמיה דרב נחמן, א"ל: זיל הדר. והא אחזיקי לי! א"ל: כמאן? כר' יהודה ור' ישמעאל דאמרי: כל בפניו לאלתר הוי חזקה, לית הלכתא כוותייהו". מוכח שאם שכנו היה מוחל לו היה קונה למרות שבזמן הקנין חשב שהשדה שלו. לגבי אם התכוון לא לקנות רואים מהרשב"א שלא קנה, מכך שנימק שמשיכה אינה קונה ברה"ר אע"פ שמסירה בכלל משיכה ומסירה קונה ברה"ר, משום שבמשיכתו גילה דעתו שאינו מתכוון לקנות במסירה.
ראב"ד ר,ח: כתב לגבי לוקח שמדד שלא קנה כיוון שלא התכוון לקנות במדידה.
טור ר,ח: כתב לגבי לוקח שמדד שקנה.
שו"ע ר,ח: כתב שאם מדד המוכר לא קנה, ויש מי שאומר שאפילו מדד לוקח לא קנה.
רמ"א ר,ז: הביא את שתי הדעות (לגבי לוקח שמדד).
צמח צדק,עבודת הגרשוני: כתבו לגבי הקנאת פרה לגוי ע"מ להפקיעה מבכורה, שכל שלא התכוון העכו"ם לקנותה במשיכתה לא קנה.
קצות: דברי הראב"ד סותרים, והיו שני ראב"ד. ותמה על הצ"צ ועבודת הגרשוני שחלקו על הראב"ד והרשב"א, ולבסוף מיישבם ששאני גוי לפי שאין זכייה לגוי.
נתיבות ר,יד: דברי הראב"ד אינם סותרים ומתיישבים גם עם דברי הצ"צ ועה"ג. הנתיבות כתב שני תירוצים:
א. דעת מקנה מועילה דוקא במקרה שהמקנה מתכוון להקנות בכך, ואז אע"פ שאין כוונה לקונה מ"מ יש כוונה של המקנה.
ב. בנוסף לתירוץ הראשון, יש לחלק בין מתנה למכר. במתנה כוונת המקנה מועילה משום שהקונה ודאי רוצה לקנות, אך במכר גם כוונת המקנה לא מועילה כי אולי הקונה לא רוצה עדיין לקנות, כדי שיוכל עוד לחזור בו.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ למרות שבד"כ אין אדם יכול לזכות משלו לחברו אלא רק ע"י אחר, כאן שהמקבל עושה את הקנין וחסרה לו רק כוונה - מועילה זכייה גם ע"י הנותן.