פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט רצ ה
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ה[עריכה]
ב"ד שהעמידו אפוטרופוס ושמעו עליו שהוא אוכל ושותה ומוציא הוצאות יותר מדבר שהיה אמוד בו, יש להם לחוש לו שמא מנכסי יתומים הוא אוכל, ומסלקין אותו ומעמידים אחר. אבל אם מינהו אבי יתומים, אין מסלקין אותו, שמא מציאה מצא. אבל אם באו עדים שהוא מפסיד נכסי היתומים, מסלקין אותו ומשביעים אותו, הואיל והוא מפסיד. הגה: ויש חולקין דאף כשמינוהו בית דין אין מסלקין אותו אלא אם כן באו עדים שהוא מפסיד (טור בשם הרא"ש). אפוטרופוס שמלוה מעות יתומים לאחרים שלא היה לו להלוות, בית דין מוציאין מיד הלוה ומחזירין ליתומים, דמאחר דיכולין לסלק האפוטרופוס, כל שכן הלוה שבא מחמתו (תשובת מיימוני סוף ספר משפטים).
גיטין נב,ב: עמרם צבעא אפוטרופא דיתמי הוה, אתו קרובים לקמיה דרב נחמן, אמרי ליה: קא לביש ומכסי מיתמי! אמר להו: כי היכי דלישתמען מיליה. קאכיל ושתי מדידהו, ולא אמוד! אימור מציאה אשכח. והא קא מפסיד! אמר להו: אייתו לי סהדי דמפסיד ואיסלקיניה, דאמר רב הונא חברין משמיה דרב: אפוטרופוס דמפסיד מסלקינן ליה. דאיתמר: אפוטרופא דמפסיד, רב הונא אמר רב: מסלקינן ליה, דבי רבי שילא אמרי: לא מסלקינן ליה. והלכתא: מסלקינן ליה.
↵ כשמינוהו בי"ד: רמב"ם,שו"ע: דוקא במינהו אביהם לא מסלקים אותו ללא עדים, אך במינוהו בי"ד מסלקים אף בחשד. המ"מ מנמק זאת שאין לבי"ד למנות אלא אדם נאמן ויודע לשמור על הנכסים, ולכן כשמינו אדם לא מתאים עליהם לסלקו. הריטב"א הטעים שאין לצאת מתחת יד בי"ד דבר שאינו מתוקן.
רא"ש,רמ"א: גם כשמינוהו בי"ד אין מסלקים על חשד בלבד.
↵ שבועה: גאונים,רי"ף,רא"ש - אמנם נפסק שבד"כ לא משביעים אותו, אך במקרה שנמצא הפסד ומסלקים אותו - גם משביעים אותו.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.