פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט שלא ג
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ג[עריכה]
השוכר את הפועל, ואמרו לו: כאחד וכשנים מבני העיר, מחשבין היתר שבשכירות והפחות שבשכירות, ומה שביניהם נותן החצי, כגון אם היתר בשש והפחות בארבע, נותן להם חמש.
ב"מ פז,א: השוכר את הפועל ואמר לו כאחד וכשנים מבני העיר... וחכמים אומרים משמנים ביניהם.
פי' משמנים: רמ"ה,רמב"ם,רמב"ן,רשב"א,שו"ע: מחשבין היתר שבשכירות והפחות שבשכירות, ומה שביניהם נותן החצי.
רש"י: כמו שנותנים לבינוניים.
מיצוע או כשער הזול: ב"מ עו,א: בעה"ב אמר שלוש ושליח ארבע - נותן להם כפחות שבפועלים (סי' שלב,א).
קשה - מדוע שונה מסעיפנו שממצעים?
ריטב"א: השוכר סתם או עושה מלאכה שלא בקציצה מקבל כפחות שבפועלים, אך אם קצץ לו "כאחד וכשנים מבני העיר" או שמוכר לו "לפי דמים שמוכרים בעיר" (הרמב"ן כתב שבמקרה זה הולכים לפי המיצוע) הולכים לפי המיצוע. הריטב"א עדיין התקשה מהתוספתא האומרת שהנותן מעות לחברו ליתן לו פירות בגורן חייב להעמיד לו כשער הבינוני, שהרי במקרה זה לא היתה קציצה. הקצות מתרץ שכשהעיסקה היא על העתיד הכוונה לעשות כפי הקציצה שתהיה בעתיד (ולא קצצו כי עוד לא יודעים מה תהיה הקציצה), ולכן הולכים לפי המיצוע.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.