פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט שצ ט

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:חושן משפט שצ ט

סעיף ט[עריכה]

כשם שחייב על כח שיש בו ממש שהתיז צרורות, כך חייב על כח שאין בו ממש, כגון סוס שצנף וחמור שנוער ושברו כלים בכח קולם ותרנגול שבר כלים ברוח כנפיו או שהושיט ראשו לאויר כלי ותקע בו ושברו. בד"א כשיש בו זרעונים, דהשתא הוי אורחיה; אבל אם אין בו זרעונים הוי שינוי, ולא דיינין ליה השתא.

ב"ק יח,ב: תא שמע, דתני רמי בר יחזקאל: תרנגול שהושיט ראשו לאויר כלי זכוכית ותקע בו ושברו - משלם נזק שלם, ואמר רב יוסף, אמרי בי רב: סוס שצנף, וחמור שנער, ושיבר את הכלים - משלם חצי נזק... בפלוגתא דסומכוס ורבנן קמיפלגי. והא משונה הוא! דאית ביה בזרני.

רא"ש,ראב"ד,שו"ע: אם יש בו זרעונים הווי צרורות, ואם אין בו הווי שינוי בצרורות (ודינו כמבואר לעיל).

רמב"ם: כתב שאף כשאין זרעונים משלם חצי נזק. המ"מ הסבירו שרק אליבא דסומכוס הגמ' שאלה "והא משונה", אך לחכמים כיוון שבין כה וכה משלם חצי מטעם צרורות אין נפק"מ, ואע"פ שמסופק לנו אם יש שינוי לצרורות וגובה רק רבע, זה דוקא כשהשינוי בגוף המעשה, אך כאן השינוי הוא לא בתקיעת התרנגול שהוא מעשה הצרורות אלא בהכנסת הראש לכלי[1].

רשב"א: אחר שהעמדנו שיש בו זרעונים ודרכו הוא, לאו צרורות הוא אלא כשברו בגופו. לא הבנתי הסברא.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.

הערות שוליים[עריכה]

  1. נ"ל כוונתו שאם השינוי הוא במעשה הצרורות עצמו אז עליו לשלם חצי מחצי, כי את המעשה שחייב עליו חצי עשה באופן שחייבים עליו רק חצי, אך אם סיבות הפטור נובעות משתי פעולות שונות, אז יש לי שתי סיבות לכך שלא ישלם יותר מחצי, אך הם לא מפחיתות לרבע.