פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט תי כט

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:חושן משפט תי כט

סעיף כט[עריכה]

המכסה בורו בדליו של חבירו, ובא בעל הדלי ונטל דליו, בעל הבור חייב. (ב"ק ל,א).

טור,סמ"ע - ואין בעל הכיסוי צריך להודיעו שנטלו.

נוטל אבן: שו"ת הרא"ש: אם סמך חביתו על אבן חברו ללא רשותו ובא חברו ונטל האבן ונשברה החבית חייב.

ד"מ התקשה - מאי שנא מהכא.

סמ"ע: שם שהחבית נשברת מייד הוי כמזיק בידיים משא"כ כאן, וכן כאן לא ברי היזקו.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.