פרשני:שולחן ערוך:יורה דעה שעח יא

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:יורה דעה שעח יא

סעיף יא – הבראה דחויה[עריכה]

  • כתב המרדכי (סי' תתפ, הובא בב"י) שסעודת הבראה שנדחתה בגלל שבת או בגלל הרגל: י"א שמברים אותו ביום ראשון, וי"א שלא מברין כלל.

  • וכתב השו"ע: "היכא שצריך למנות שבעה אחר הרגל, וכן אם שמע שמועה בשבת – צריך להברותו הבראה ראשונה שבימי אבלות". וביאר החזו"ע (אבלות ח"א עמ' תצז) שמברים את האבל, דווקא כשלא התחילו עדיין את ימי האבלות.

  • אך הרמ"א פסק: "וי"א שכיון שנדחה יום ראשון אין מברין אותו, וכן נוהגים, ואפילו היכא דעולה לו למנין ז' כגון במקומות שעושין שני ימים, ששני עולה".[1]

  • וכתב החזו"ע (אבלות ח"א "דיני סעודת הבראה" עמ' תצז) שאבל שלא עשו לו סעודת הבראה בערב שבת: "אף לדעת מרן אין צורך להברותו במוצ"ש. וכל שכן לרמ"א דסבירא ליה הואיל ונדחה ידחה".

מתוך הספר שירת הים - לפרטים

הערות שוליים[עריכה]

  1. והקשה הש"ך (ס"ק יא): הרי הדר"מ (ס"ק ד), הב"י (סי' שצג) כתבו שמברים אף בשבת, וכאן משמע שלא מברים בשבת?

    ותירץ הבהא"ט (ס"ק ו): שדברי הדר"מ והב"י שמברים אף בשבת, הם לאותם אבלים שמברים אותם כל השבעה באוכל (משום שהאבלים בטלים ממלאכתם) שיש להמשיך להברותם אף בשבת. אך אותה סעודת הבראה מיוחדת שעושים בלחם וביצים, לא מברים בשבת כלל.