פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים ערה י: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
(Added ben shmuel book.) |
||
| שורה 28: | שורה 28: | ||
[[קטגוריה:בן שמואל]] | [[קטגוריה:בן שמואל]] | ||
== סעיף י | קריאת הרב == | |||
<blockquote>המשנה אומרת (יא.) שלחזן מותר לראות איפה התינוקות קוראים. (רש"י (בלישנא בתרא) שמותר לחזן לראות איפה התינוקות צריכים ללמוד למחרת). ובגמרא מבואר (יב:) שמותר כיוון שהוא מסתכל רק על ראשי הפרקים של הפרשיות ואת השאר הוא קורא בעל פה ולכן אין חשש הטייה. | |||
</blockquote> | |||
רמב"ם, סמ"ג, תרומה, הגה"מ וטור: מותר לחזן לראות את ראש הפרשה שקוראים בה הילדים. (טור: אבל לא את כולה). | |||
<blockquote>⤶ בית יוסף: מסתבר שכל שיודע את הפרשה בעל פה, וצריך לעיין מעט בספר, מותר לקרוא, כי יש לו היכר ולא יבוא להטות. | |||
☜ כך פוסק בשו"ע. | |||
</blockquote> | |||
א. וכן הדין אם שולט באיזו סוגיא או מסכת שמותר (ביה"ל). | |||
== == | |||
=== ❖ קריאה בפה או הרהור === | |||
'''''◄''''' רש"י ושאר פוסקים: התירו לחזן אף קריאה בפה. | |||
<blockquote>☜ כך פוסק שו"ע. | |||
</blockquote> | |||
'''''◄''''' הגהות אשר"י: התירו רק הרהור בלב, (ואת כל הפרשה אסור אפילו בהרהור). | |||
<blockquote>⤶ נראה שהראשונים יודו לאסור לקרוא בהרהור כאשר קורא את כל הפרשה (בית יוסף. עיין בסעיף א). | |||
</blockquote> | |||
גרסה מ־18:25, 22 בדצמבר 2020
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף י | קריאת הרב
המשנה אומרת (יא.) שלחזן מותר לראות איפה התינוקות קוראים. ומבאר רש"י (בלישנא בתרא) שמותר לחזן לראות איפה התינוקות צריכים ללמוד למחרת. ובגמרא מבואר (יב:) שמותר כיוון שהוא מסתכל רק על ראשי הפרקים של הפרשיות ואת השאר הוא קורא בעל פה ולכן אין חשש שיטה.
רמב"ם, סמ"ג, תרומה, הגה"מ וטור: מותר לחזן לראות את ראש הפרשה שקוראים בה הילדים. (טור: אבל לא את כולה).
⤶ בית יוסף: מסתבר שכל שיודע את הפרשה בעל פה, וצריך לעיין מעט בספר, מותר לקרוא, כי יש לו היכר ולא יבוא להטות.
☜ כך פוסק בשו"ע.
א. וכן הדין אם שולט באיזו סוגיא או מסכת שמותר (ביה"ל).
❖ קריאה בפה או הרהור
נחלקו הראשונים איזו קריאה התירו לחזן:
◄ רש"י ושאר פוסקים: התירו אף קריאה בפה.
☜ כך פוסק שו"ע.
◄ הגהות אשר"י: התירו רק הרהור בלב. (ואת כל הפרשה אסור אפילו בהרהור).
⤶ נראה שהראשונים יודו לאסור לקרוא בהרהור כאשר קורא את כל הפרשה (בית יוסף. עיין בסעיף א).
סעיף י | קריאת הרב
המשנה אומרת (יא.) שלחזן מותר לראות איפה התינוקות קוראים. (רש"י (בלישנא בתרא) שמותר לחזן לראות איפה התינוקות צריכים ללמוד למחרת). ובגמרא מבואר (יב:) שמותר כיוון שהוא מסתכל רק על ראשי הפרקים של הפרשיות ואת השאר הוא קורא בעל פה ולכן אין חשש הטייה.
רמב"ם, סמ"ג, תרומה, הגה"מ וטור: מותר לחזן לראות את ראש הפרשה שקוראים בה הילדים. (טור: אבל לא את כולה).
⤶ בית יוסף: מסתבר שכל שיודע את הפרשה בעל פה, וצריך לעיין מעט בספר, מותר לקרוא, כי יש לו היכר ולא יבוא להטות.
☜ כך פוסק בשו"ע.
א. וכן הדין אם שולט באיזו סוגיא או מסכת שמותר (ביה"ל).
❖ קריאה בפה או הרהור
◄ רש"י ושאר פוסקים: התירו לחזן אף קריאה בפה.
☜ כך פוסק שו"ע.
◄ הגהות אשר"י: התירו רק הרהור בלב, (ואת כל הפרשה אסור אפילו בהרהור).
⤶ נראה שהראשונים יודו לאסור לקרוא בהרהור כאשר קורא את כל הפרשה (בית יוסף. עיין בסעיף א).