פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים רפד א: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(Added ben shmuel book.)
מ (Try fix category tree)
תגית: ריקון
שורה 1: שורה 1:
{{פרשני}}{{#makor-new:שולחן ערוך:אורח חיים רפד א|שולחן-ערוך-אורח-חיים|רפד|א}}


== סעיף א | סדר ההפטרה ==
<blockquote>הברייתא במגילה אומרת (כג.) שלא יפחתו מעשרים ואחת פסוקים בהפטרה. ואם העניין נגמר בפחות פסוקים, יכול לפחות מזה.
</blockquote>
'''טור:''' תיקנו שלוש ברכות לפניה וארבע ברכות לאחריה כנגד הקוראים בתורה. (שהייתה פעם גזירה שלא יעסקו בתורה, ותקנו לקרוא בנביא ולעלות שבעה עולים, וכל אחד לא קרא פחות מג' פסוקים, ולכן כך נוהגים גם כשבטלה הגזירה '''(משנ&quot;ב)''').
<blockquote>☜ '''שו&quot;ע:''' לא פוחתים מעשרים ואחת פסוקים אלא אם נגמר העניין בפחות.
'''רמ&quot;א:''' ביו&quot;ט שקוראים לחמישה עולים, מספיק בחמישה עשר פסוקים<ref><sup>*</sup> אם כך ביום חול שקוראים בו הפטרה, כגון תענית ציבור או תשעה באב מספיק לקרוא תשעה פסוקים (כף החיים, ח) אלא שלכתחילה, יש לקרוא עשרה פסוקים כמו שבספר תורה אין קוראים פחות מעשרה פסוקים (מאמ&quot;ר ס&quot;ק א).</ref><sup>*</sup>.
</blockquote>
=== ❖ הפטרה מתוך נביא מודפס ===
◄ '''לבוש:''' צריך לקרוא מתוך נביא הכתוב על קלף כספר תורה.
<blockquote>☜ כך הנהיג '''הגר&quot;א.''' וכך ראוי לנהוג לכתחילה '''(משנ&quot;ב)'''.
</blockquote>
◄ '''מג&quot;א וט&quot;ז:''' גם ספר מודפס כשר להפטרה.
<blockquote>☜ אין למחות ביד המקילים '''(שער הציון)'''.
⤶ קריאה מתוך חומש שיש בו רק הפטרות:
◄ '''מג&quot;א ואליה רבה:''' לא קוראים ממנו, אלא צריך שיהיה את כל הנביא בחומש.
◄ '''תוספת שבת''' ☜ '''ומשנ&quot;ב:''' בדיעבד לא מבטלים את הקריאה אם אין להם.
</blockquote>
❖ '''הפטרה ללא קריאה בתורה'''
☜ '''רמ&quot;א בשם רמב&quot;ן:''' לא קוראים בהפטרה אלא אם קראו בתורה בעשרה. ואם לא קראו, יכולים לקרוא אותה בלי ברכות (למרות שתחילת התקנה הייתה לקרוא בהפטרה בלי שקראו בתורה לפני כן, אחר שבטלה התקנה אין קוראים הפטרה בלי קריאת התורה לפני כן '''(ביה&quot;ל)''').
<blockquote>⤶ אם קראו בתורה ונמצא ספר תורה פסול, קוראים בכל זאת את ההפטרה. '''(משנ&quot;ב)'''.
</blockquote>
<ol>
<li><blockquote><p>אם ידעו שהספר פסול וקראו בו בלי ברכות שלא תשכח קריאת התורה,</p></blockquote></li></ol>
<blockquote>◄ '''לפרי מגדים:''' קוראים הפטרה בברכות<ref>וכן פסק ביביע אומר (ט, או&quot;ח כט) כשלא היה ספר תורה כשר בבית הכנסת (וקראו שבעה עולים ללא ברכה).</ref>.
◄ '''לרעק&quot;א וביה&quot;ל:''' לא קוראים הפטרה בברכה.
</blockquote>
<ol start="2">
<li><blockquote><p>אם אין עירוב באותו מקום ואי אפשר להביא את ספר ההפטרות, ילכו לבית שבו מונח ספר ההפטרות ויקראו שם בברכות, כיוון שהייתה קריאת התורה למרות שלא קראו באותו מקום '''(משנ&quot;ב).'''</p></blockquote></li>
<li><blockquote><p>אם יצאו מקצתם באמצע ההפטרה לא מפסיקים. אבל אם יצאו בקריאת התורה, לא יקראו בנביא כי זה עניין אחר '''(ביה&quot;ל)'''.</p></blockquote></li></ol>
==הערות שוליים==
[[קטגוריה:בן שמואל]]
[[קטגוריה:אורח חיים]]
== סעיף א | סדר ההפטרה ==
<blockquote>הברייתא במגילה אומרת (כג.) שלא יפחתו מעשרים ואחת פסוקים בהפטרה. ואם העניין נגמר בפחות פסוקים, יכולים לפחות מזה.
</blockquote>
טור: תיקנו שלוש ברכות לפניה וארבע ברכות לאחריה כנגד הקוראים בתורה. (שהייתה פעם גזירה שלא יעסקו בתורה, ותקנו לקרוא בנביא ולעלות שבעה עולים, וכל אחד לא קרא פחות מג' פסוקים, ולכן כך נוהגים גם כשבטלה הגזירה (משנ&quot;ב)).
<blockquote>☜ שו&quot;ע: אין פוחתים מעשרים ואחת פסוקים, אלא אם נגמר העניין בפחות.
רמ&quot;א: ביו&quot;ט שקוראים לחמישה עולים, מספיק בחמישה עשר פסוקים<ref><sup>*</sup> אם כך ביום חול שקוראים בו הפטרה, כגון תענית ציבור או תשעה באב מספיק לקרוא תשעה פסוקים ('''כף החיים''', ח) אלא שלכתחילה, יש לקרוא עשרה פסוקים כמו שבספר תורה אין קוראים פחות מעשרה פסוקים ('''מאמ&quot;ר''' ס&quot;ק א).</ref><sup>*</sup>.
</blockquote>
=== ❖ הפטרה מתוך נביא מודפס ===
'''''◄''''' לבוש: צריך לקרוא מתוך נביא הכתוב על קלף כספר תורה.
<blockquote>☜ כך הנהיג הגר&quot;א. וכך ראוי לנהוג לכתחילה (משנ&quot;ב).
</blockquote>
'''''◄''''' מג&quot;א וט&quot;ז: גם ספר מודפס כשר להפטרה.
<blockquote>☜ אין למחות ביד המקילים (שער הציון).
</blockquote>
<ol>
<li><blockquote><p>קריאה מתוך חומש שיש בו רק הפטרות:</p></blockquote></li></ol>
<blockquote>'''''◄''''' מג&quot;א ואליה רבה: אין לקרוא ממנו, אלא צריך שיהיה את כל הנביא בחומש.
'''''◄''''' תוספת שבת ☜ ומשנ&quot;ב: בדיעבד לא מבטלים את הקריאה אם אין להם.
</blockquote>
❖ '''הפטרה ללא קריאה בתורה'''
☜ רמ&quot;א בשם רמב&quot;ן: אין קוראים בהפטרה אלא אם קראו בתורה בעשרה. ואם לא קראו, יכולים לקרוא אותה בלי ברכות (למרות שתחילת התקנה הייתה לקרוא בהפטרה אף מבלי שקראו בתורה לפני כן, אחר שבטלה התקנה אין קוראים הפטרה בלי קריאת התורה לפני כן (ביה&quot;ל)).
<blockquote>⤶ אם קראו בתורה ונמצא ספר תורה פסול, קוראים בכל זאת את ההפטרה (משנ&quot;ב).
</blockquote>
<ol>
<li><blockquote><p>אם ידעו שהספר פסול וקראו בו בלי ברכות שלא תשכח קריאת התורה:</p></blockquote></li></ol>
<blockquote>◄ לפרי מגדים: קוראים הפטרה בברכות<ref>וכן פסק '''ביביע אומר''' (ט, או&quot;ח כט) כשלא היה ספר תורה כשר בבית הכנסת (וקראו שבעה עולים ללא ברכה).</ref>.
◄ לרעק&quot;א וביה&quot;ל: אין קוראים הפטרה בברכה.
</blockquote>
<ol start="2">
<li><blockquote><p>אם אין עירוב באותו מקום ואי אפשר להביא את ספר ההפטרות, ילכו לבית שבו מונח ספר ההפטרות ויקראו שם בברכות, כיוון שהייתה קריאת התורה למרות שלא קראו באותו מקום (משנ&quot;ב).</p></blockquote></li>
<li><blockquote><p>אם יצאו מקצתם באמצע ההפטרה אין מפסיקים. אך אם יצאו בקריאת התורה, לא יקראו בנביא כי זה עניין אחר (ביה&quot;ל).</p></blockquote></li></ol>
==הערות שוליים==

גרסה מ־19:20, 22 בדצמבר 2020
אוחזר מתוך "https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=פרשני:שולחן_ערוך:אורח_חיים_רפד_א&oldid=147466"