פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים רנג ג: הבדלים בין גרסאות בדף
(Added ben shmuel book.) |
(Added ben shmuel book.) |
||
| (2 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
== סעיף ג | להניח קדירה על גבי קדירה == | == סעיף ג | להניח קדירה על גבי קדירה == | ||
הגהות מרדכי: אם רואה אדם בשבת בבוקר שתבשילו הולך ומקדיח יכול להניח קדירה ריקה וישנה (שלא יהיה צירוף) על הכירה, ויניח עליה את הקדירה עם התבשיל. ויזהר שלא יניח את הקדירה על הקרקע בנתיים. | |||
<blockquote>☜ כך פוסק | <blockquote>☜ כך פוסק שו"ע. | ||
⤶ בקדירות שלנו שנגמר תיקונם אין איסור מצד צירוף | ⤶ בקדירות שלנו שנגמר תיקונם אין איסור מצד צירוף (משנ"ב). | ||
</blockquote> | </blockquote> | ||
<ol> | <ol> | ||
<li><blockquote><p>הנחת הקדירה הופכת את הכירה להיות גרופה וקטומה. לפי זה אפשר להניח על גבי מעזיבה שיש בתנורים שלנו כיוון שהיא מפסיקה בין הקדירה לתנור. | <li><blockquote><p>הנחת הקדירה הופכת את הכירה להיות גרופה וקטומה. לפי זה אפשר להניח על גבי מעזיבה שיש בתנורים שלנו כיוון שהיא מפסיקה בין הקדירה לתנור. '''ומהרי"ל''' כתב שצריך להניח שם עץ או דף להיכר. '''ובמג"א''' משמע שאם עושה היכר מותר אפילו להניח תבשיל לכתחילה בשבת (משנ"ב<ref><p>בפשטות אסור להחזיר לתוך תנור משום שאחד מתנאי ההחזרה הם שלא ייתן לתוך הכירה אלא על גבה. אמנם הרוצה להחזיר לתוך תנור יכול לעשות זאת על ידי היכר (על פי דברי המהרי"ל), ואז יהיה מותר לתת אפילו לכתחילה (לדעת המג"א). ['''החזו"א''' (לז, ט) חולק על המשנ"ב וסובר שמהרי"ל התיר על ידי היכר רק על גבי התנור ולא בתוכו, ולפי זה אין להתיר אפילו על ידי הפסק].</p></ref>).</p></blockquote></li> | ||
<li><blockquote><p>לכאורה המחבר סותר את עצמו כיוון שבסעיף ה' | <li><blockquote><p>לכאורה המחבר סותר את עצמו כיוון שבסעיף ה' פסק שמותר לתת לכתחילה קדירה על גבי קדירה אחרת שנמצאת על האש ושאין צורך להקפיד בדיני החזרה וכאן פסק שצריך להקפיד שלא להניח על הקרקע. ותירץ '''בפרי מגדים''' שבסעיף ה' מדובר על קדירה מלאה תבשיל שאז אין זו הנחה על הכירה אלא על הקדירה. ואילו כאן מדובר על קדירה ריקה שההנחה עליה אסורה כיוון שזה כהנחה על הכירה, ובזה יש להקפיד על כל דיני החזרה (ביה"ל<ref><p>לכאורה לפי זה יש סתירה בדברי המשנ"ב. בסימן שיח ס"ק צד, התיר להניח על גבי קדירה ריקה שבתוך תנור וכאן הוא אוסר (וייתכן ששם המשנ"ב התיר רק להחזיר ולא לתת מחדש). '''השש"כ''' (א, לח) התיר להניח על גבי קדירה ריקה. וצ"ב כיצד מיישב את דברי הביה"ל כאן. לכאורה אפשר לתרץ שהכל תלוי ברגילות, שבכירה היו רגילים כחלק מתהליך הבישול להניח על קדירה ריקה כדי להמעיט את חום האש, ולכן עדיין יש מחזי כמבשל. אבל בתוך תנור לא היו רגילים לבשל כך ברוב הפעמים ולכן אין בזה מחזי כמבשל. ועיין במשנ"ב כאן ס"ק נה ונח וכן בשיח ס"ק צב.</p> | ||
<p>המג"א (שיח, ס"ק כו) מחלק בין תבשיל יבש לבין תבשיל לח אפילו רותח, שגזרו שמא יניחו כשהוא קר. | <p>'''המג"א''' (שיח, ס"ק כו) מחלק בין תבשיל יבש לבין תבשיל לח אפילו רותח, שגזרו שמא יניחו כשהוא קר. ולדינא סובר המג"א להתיר אפילו תבשיל לח בעודו רותח (או קצת חם לרמ"א) ונראה שעל פי דבריו מקלים היום להניח על גבי פלטה בשבת כשנותנים כלי ריק המפסיק (לדעות המחמירות לומר שיש מחזי כמבשל בפלטה). ועיין '''יחווה דעת''' (ב, מה).</p></ref>).</p></blockquote></li></ol> | ||
| שורה 19: | שורה 19: | ||
[[קטגוריה:בן שמואל]] | [[קטגוריה:בן שמואל]] | ||
גרסה אחרונה מ־21:03, 22 בדצמבר 2020
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ג | להניח קדירה על גבי קדירה[עריכה]
הגהות מרדכי: אם רואה אדם בשבת בבוקר שתבשילו הולך ומקדיח יכול להניח קדירה ריקה וישנה (שלא יהיה צירוף) על הכירה, ויניח עליה את הקדירה עם התבשיל. ויזהר שלא יניח את הקדירה על הקרקע בנתיים.
☜ כך פוסק שו"ע.
⤶ בקדירות שלנו שנגמר תיקונם אין איסור מצד צירוף (משנ"ב).
הנחת הקדירה הופכת את הכירה להיות גרופה וקטומה. לפי זה אפשר להניח על גבי מעזיבה שיש בתנורים שלנו כיוון שהיא מפסיקה בין הקדירה לתנור. ומהרי"ל כתב שצריך להניח שם עץ או דף להיכר. ובמג"א משמע שאם עושה היכר מותר אפילו להניח תבשיל לכתחילה בשבת (משנ"ב[1]).
לכאורה המחבר סותר את עצמו כיוון שבסעיף ה' פסק שמותר לתת לכתחילה קדירה על גבי קדירה אחרת שנמצאת על האש ושאין צורך להקפיד בדיני החזרה וכאן פסק שצריך להקפיד שלא להניח על הקרקע. ותירץ בפרי מגדים שבסעיף ה' מדובר על קדירה מלאה תבשיל שאז אין זו הנחה על הכירה אלא על הקדירה. ואילו כאן מדובר על קדירה ריקה שההנחה עליה אסורה כיוון שזה כהנחה על הכירה, ובזה יש להקפיד על כל דיני החזרה (ביה"ל[2]).
הערות שוליים[עריכה]
- ↑
בפשטות אסור להחזיר לתוך תנור משום שאחד מתנאי ההחזרה הם שלא ייתן לתוך הכירה אלא על גבה. אמנם הרוצה להחזיר לתוך תנור יכול לעשות זאת על ידי היכר (על פי דברי המהרי"ל), ואז יהיה מותר לתת אפילו לכתחילה (לדעת המג"א). [החזו"א (לז, ט) חולק על המשנ"ב וסובר שמהרי"ל התיר על ידי היכר רק על גבי התנור ולא בתוכו, ולפי זה אין להתיר אפילו על ידי הפסק].
- ↑
לכאורה לפי זה יש סתירה בדברי המשנ"ב. בסימן שיח ס"ק צד, התיר להניח על גבי קדירה ריקה שבתוך תנור וכאן הוא אוסר (וייתכן ששם המשנ"ב התיר רק להחזיר ולא לתת מחדש). השש"כ (א, לח) התיר להניח על גבי קדירה ריקה. וצ"ב כיצד מיישב את דברי הביה"ל כאן. לכאורה אפשר לתרץ שהכל תלוי ברגילות, שבכירה היו רגילים כחלק מתהליך הבישול להניח על קדירה ריקה כדי להמעיט את חום האש, ולכן עדיין יש מחזי כמבשל. אבל בתוך תנור לא היו רגילים לבשל כך ברוב הפעמים ולכן אין בזה מחזי כמבשל. ועיין במשנ"ב כאן ס"ק נה ונח וכן בשיח ס"ק צב.
המג"א (שיח, ס"ק כו) מחלק בין תבשיל יבש לבין תבשיל לח אפילו רותח, שגזרו שמא יניחו כשהוא קר. ולדינא סובר המג"א להתיר אפילו תבשיל לח בעודו רותח (או קצת חם לרמ"א) ונראה שעל פי דבריו מקלים היום להניח על גבי פלטה בשבת כשנותנים כלי ריק המפסיק (לדעות המחמירות לומר שיש מחזי כמבשל בפלטה). ועיין יחווה דעת (ב, מה).