פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים רס א: הבדלים בין גרסאות בדף
(Added ben shmuel book.) |
(Added ben shmuel book.) |
||
| (2 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
הראשונים כותבים שיש מצווה להתכונן לשבת: | הראשונים כותבים שיש מצווה להתכונן לשבת: | ||
מרדכי, שבלי הלקט, אור זרוע<ref>והוסיף שמקבל שכר אם עושה אבל לא נענש אם אינו רוחץ.</ref> ☜ ושו"ע: מצווה לחוף ראשו בערב שבת<ref>'''בב"ח''' כתב: בחמין. ובביה"ל העיר שלא הוזכר זה בפוסקים אלא בכל דבר שמועיל לראש אפשר.</ref>. | |||
טור ☜ ושו"ע : מצווה לרחוץ כל גופו ואם אי אפשר לו ירחץ פניו ידיו ורגליו בחמים. | |||
כלבו ☜ ושו"ע: צריך להזהר בתגלחת הצפרניים בכל ערב שבת. (שו"ע: 'מצווה לגלח הצפרנים בערב שבת' (ועיין לקמן)). | |||
הגהות מרדכי: מצווה שירחץ גופו וילבש מיד בגדי שבת. אבל ביום חמישי אין זה כבוד השבת אלא אם אי אפשר ביום שישי. (והביא דבריו במשנ"ב). | |||
אור זרוע ☜ ורמ"א: מצווה על מי שמגודל שער שיגלח שערו בע"ש. | |||
<ol> | <ol> | ||
<li><blockquote><p>מצווה לרחוץ אבל המונע אינו נענש | <li><blockquote><p>מצווה לרחוץ אבל המונע אינו נענש (משנ"ב).</p></blockquote></li> | ||
<li><blockquote><p>אם מתקלח לפני ערב שבת אין זה כבוד שבת כי לא ניכר שעושה לכבוד השבת, אבל אם אי אפשר אלא בחמישי, יעשה כן כי כמה שקרוב הדבר יותר לשבת כך עדיף, וכן הדין לענין תספורת | <li><blockquote><p>אם מתקלח לפני ערב שבת אין זה כבוד שבת כי לא ניכר שעושה לכבוד השבת, אבל אם אי אפשר אלא בחמישי, יעשה כן כי כמה שקרוב הדבר יותר לשבת כך עדיף, וכן הדין לענין תספורת (משנ"ב).</p></blockquote></li> | ||
<li><blockquote><p>צריך להזהר שלא יבוא לידי חילול שבת בגלל הרחיצה. ואם אין לו זמן יסתפק בפניו וידיו | <li><blockquote><p>צריך להזהר שלא יבוא לידי חילול שבת בגלל הרחיצה. ואם אין לו זמן יסתפק בפניו וידיו (משנ"ב).</p></blockquote></li> | ||
<li><blockquote><p>בימינו לא נוהגים לרחוץ הרגלים (כשרוחץ בנפרד) כי לא הולכים יחפים | <li><blockquote><p>בימינו לא נוהגים לרחוץ הרגלים (כשרוחץ בנפרד) כי לא הולכים יחפים (משנ"ב).</p></blockquote></li> | ||
<li><blockquote><p>המצווה לרחוץ היא במים חמים | <li><blockquote><p>המצווה לרחוץ היא במים חמים (משנ"ב).</p></blockquote></li></ol> | ||
❖ '''סדר נטילת הצפרנים''' | ❖ '''סדר נטילת הצפרנים''' | ||
☜ | ☜ רמ"א (בשם האבודרהם): לא יטול צפרניו כסדרם, אלא דבהג"א בשמאל, ובדאג"ה בימין. | ||
<blockquote>⤶ | <blockquote>⤶ מהר"ם והאר"י ז"ל לא היו מקפידים בזה. | ||
☜ לכתחילה יש להזהר | ☜ לכתחילה יש להזהר (מג"א). | ||
</blockquote> | </blockquote> | ||
א. דיני גזיזת צפרניים: | |||
<ol style="list-style-type: decimal;"> | <ol style="list-style-type: decimal;"> | ||
<li><blockquote><p>מקפידים שלא ליטול צפרניים בחמישי כיוון שהן מתחילות לצמוח שלושה ימים אחרי הגזיזה ואין זה תיקון לשבת שיתחילו שוב בשבת | <li><blockquote><p>מקפידים שלא ליטול צפרניים בחמישי כיוון שהן מתחילות לצמוח שלושה ימים אחרי הגזיזה, ואין זה תיקון לשבת שיתחילו שוב בשבת (משנ"ב).</p></blockquote></li> | ||
<li><blockquote><p>לא יקצוץ צפרני ידיו ורגליו ביום אחד | <li><blockquote><p>לא יקצוץ צפרני ידיו ורגליו ביום אחד (מגיד מישרים במג"א), ויטול רגליו בחמישי וידיו בשישי ובשאר הימים לא יקצוץ (מג"א).</p></blockquote></li> | ||
<li><blockquote><p>השורפן חסיד, הקוברן צדיק, הזורקן רשע שמא תעבור אשה מעוברת ותפיל. ואם כן בבית המדרש או בבית מרחץ של גברים מותר לזרוק. הגמרא אומרת שמזיקות רק במקומם ולכן אם נפלו בבית שיש בו נשים יכבד אותו מקום וכך יזוזו ממקומם | <li><blockquote><p>השורפן חסיד, הקוברן צדיק, הזורקן רשע, שמא תעבור אשה מעוברת ותפיל. ואם כן בבית המדרש או בבית מרחץ של גברים מותר לזרוק. הגמרא אומרת שמזיקות רק במקומם ולכן אם נפלו בבית שיש בו נשים יכבד אותו מקום וכך יזוזו ממקומם (פרישה). ויש אומרים שצריך להוציאן מאותו חדר (אליה רבה).</p></blockquote></li> | ||
<li><blockquote><p>יש ליטול ידיים אחר הנטילה | <li><blockquote><p>יש ליטול ידיים אחר הנטילה (סימן ד').</p></blockquote></li> | ||
<li><blockquote><p>יש מקומות שלא נוטלים צפרניים בראש חודש אפילו אם חל בערב שבת כי כן ציווה רבי יהודה החסיד | <li><blockquote><p>יש מקומות שלא נוטלים צפרניים בראש חודש אפילו אם חל בערב שבת, כי כן ציווה רבי יהודה החסיד (מג"א).</p></blockquote></li></ol> | ||
<ol start="2"> | <ol start="2"> | ||
<li><blockquote><p>במים קרים לא יצא ידי חובת המצווה. ובמים פושרים או אם רחץ במים קרים והתחמם כנגד המדורה- יש להסתפק אם יצא | <li><blockquote><p>במים קרים לא יצא ידי חובת המצווה. ובמים פושרים או אם רחץ במים קרים והתחמם כנגד המדורה - יש להסתפק אם יצא (ביה"ל).</p></blockquote></li></ol> | ||
| שורה 49: | שורה 49: | ||
[[קטגוריה:בן שמואל]] | [[קטגוריה:בן שמואל]] | ||
גרסה אחרונה מ־21:07, 22 בדצמבר 2020
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף א | מצות הרחיצה[עריכה]
הגמרא מתארת (כה:) שרבי יהודה ברבי אלעאי היה רוחץ גופו בע"ש במים חמים ויושב עם ציצית תכלת ופניו דומות למלאך ה'.
הראשונים כותבים שיש מצווה להתכונן לשבת:
מרדכי, שבלי הלקט, אור זרוע[1] ☜ ושו"ע: מצווה לחוף ראשו בערב שבת[2].
טור ☜ ושו"ע : מצווה לרחוץ כל גופו ואם אי אפשר לו ירחץ פניו ידיו ורגליו בחמים.
כלבו ☜ ושו"ע: צריך להזהר בתגלחת הצפרניים בכל ערב שבת. (שו"ע: 'מצווה לגלח הצפרנים בערב שבת' (ועיין לקמן)).
הגהות מרדכי: מצווה שירחץ גופו וילבש מיד בגדי שבת. אבל ביום חמישי אין זה כבוד השבת אלא אם אי אפשר ביום שישי. (והביא דבריו במשנ"ב).
אור זרוע ☜ ורמ"א: מצווה על מי שמגודל שער שיגלח שערו בע"ש.
מצווה לרחוץ אבל המונע אינו נענש (משנ"ב).
אם מתקלח לפני ערב שבת אין זה כבוד שבת כי לא ניכר שעושה לכבוד השבת, אבל אם אי אפשר אלא בחמישי, יעשה כן כי כמה שקרוב הדבר יותר לשבת כך עדיף, וכן הדין לענין תספורת (משנ"ב).
צריך להזהר שלא יבוא לידי חילול שבת בגלל הרחיצה. ואם אין לו זמן יסתפק בפניו וידיו (משנ"ב).
בימינו לא נוהגים לרחוץ הרגלים (כשרוחץ בנפרד) כי לא הולכים יחפים (משנ"ב).
המצווה לרחוץ היא במים חמים (משנ"ב).
❖ סדר נטילת הצפרנים
☜ רמ"א (בשם האבודרהם): לא יטול צפרניו כסדרם, אלא דבהג"א בשמאל, ובדאג"ה בימין.
⤶ מהר"ם והאר"י ז"ל לא היו מקפידים בזה.
☜ לכתחילה יש להזהר (מג"א).
א. דיני גזיזת צפרניים:
מקפידים שלא ליטול צפרניים בחמישי כיוון שהן מתחילות לצמוח שלושה ימים אחרי הגזיזה, ואין זה תיקון לשבת שיתחילו שוב בשבת (משנ"ב).
לא יקצוץ צפרני ידיו ורגליו ביום אחד (מגיד מישרים במג"א), ויטול רגליו בחמישי וידיו בשישי ובשאר הימים לא יקצוץ (מג"א).
השורפן חסיד, הקוברן צדיק, הזורקן רשע, שמא תעבור אשה מעוברת ותפיל. ואם כן בבית המדרש או בבית מרחץ של גברים מותר לזרוק. הגמרא אומרת שמזיקות רק במקומם ולכן אם נפלו בבית שיש בו נשים יכבד אותו מקום וכך יזוזו ממקומם (פרישה). ויש אומרים שצריך להוציאן מאותו חדר (אליה רבה).
יש ליטול ידיים אחר הנטילה (סימן ד').
יש מקומות שלא נוטלים צפרניים בראש חודש אפילו אם חל בערב שבת, כי כן ציווה רבי יהודה החסיד (מג"א).
במים קרים לא יצא ידי חובת המצווה. ובמים פושרים או אם רחץ במים קרים והתחמם כנגד המדורה - יש להסתפק אם יצא (ביה"ל).