פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים רסח א: הבדלים בין גרסאות בדף
(Added ben shmuel book.) |
(Added ben shmuel book.) |
||
| (גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{פרשני}}{{#makor-new:שולחן ערוך:אורח חיים רסח א|שולחן-ערוך-אורח-חיים|רסח|א}} | {{פרשני}}{{#makor-new:שולחן ערוך:אורח חיים רסח א|שולחן-ערוך-אורח-חיים|רסח|א}} | ||
== סעיף א | אמירת ויכולו == | == סעיף א | אמירת ויכולו == | ||
| שורה 36: | שורה 18: | ||
==הערות שוליים== | ==הערות שוליים== | ||
[[קטגוריה:בן שמואל]] | |||
גרסה אחרונה מ־21:11, 22 בדצמבר 2020
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף א | אמירת ויכולו[עריכה]
הגמרא אומרת (קיט:) שכל האומר 'ויכולו השמים' בשבת נעשה שותף לקב"ה במעשה בראשית.
טור: מבאר את נוסח התפילה, שאין להוסיף בשלוש ראשונות. ושצריך לומר 'ויכולו' גם בתפילה (ולא כמו אלה שלא אמרו אותו שם).
☜ שו"ע: אומרים "ויכולו השמים" בערבית.
⤶ אם לא אמר לא חוזר, וכל שכן למי שאומרו בקידוש (פרי מגדים).
א. צריך להפסיק בין "שמך" ל"תכלית". וכן בין "אלוקים" ל-"את" (משנ"ב).
ב. המנהג לומר בליל שבת "וינוחו בה", בבוקר "בו" ובמנחה "בם"[1] (משנ"ב).
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ ובחזו"ע (א, שמג) פסק לומר בכל התפילות 'וינוחו בו'.