פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים רמט א

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־12:57, 7 בפברואר 2020 מאת Wikiboss (שיחה | תרומות) (Added ben shmuel book.)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אורח חיים רמט א


סעיף א | הליכה בערב שבת

הגמרא בסוכה (מד:) אומרת שלא יהלך אדם בערב שבת יותר משלוש פרסאות כדי שיוכל להתכונן לשבת כראוי, ללישנא קמא אם הוא מתארח מותר, וללישנא בתרא גם אם מתארח אסור.

רמב"ם וטור: הלכה כלישנא בתרא שאסור גם אם מתארח.

בית יוסף: האיסור קיים רק אם הוא במקום יישוב. אבל אם נמצא שלא במקום יישוב מותר לאדם ללכת גם ג’ פרסאות כדי להגיע לביתו[1]. ואפילו אם יש לו איתו צרכי שבת ויוכל לעשות שם שבת מותר, כי כל הדרכים בחזקת סכנה.

רבינו ירוחם (וכך נראה מדברי הרמב"ם): הכל לפי העניין, שאם שלח שליח להודיע שהוא בא, מותר ללכת.

שו"ע: אין הולכים ג' פרסאות בערב שבת בין לביתו ובין לאכסניה. ואם הוא במקום לא מיושב מותר. ואם שלח שליח להודיע, מותר בכל מקרה.

  1. שיעור שלוש פרסאות זה קצת פחות משליש היום, ובנוסע בעגלה מותר שליש יום (פרי מגדים). והב"ח הקל בנוסע בעגלה אפילו אחר חצות, והוא שיגיע בזמן להכין צרכי שבת (טעמו: משום שבעגלה אפשר לחשב את זמן הליכת העגלה[2], אבל הליכה ברגל אי אפשר, כיוון שייתכן שיתעייף (פרי מגדים)).

  2. בימינו שמכינים צרכי שבת בריווח לא נזהרים בזה (מג"א בשם האגודה). אלא שצריך להזהר להגיע מספיק מוקדם שלא יבוא לעשות איסורים ולא יתפתה לומר שעוד היום גדול והדרך טובה[3] (משנ"ב).

  3. הולך לדבר מצווה יכול ללכת גם יותר מג' פרסאות והוא שיגיע בעוד שהיום גדול (ביה"ל).

  4. אם הולך עם מזונות בידו, לעולת שבת עדיין אסור דלא פלוג רבנן, ולאליה רבה מותר. (ביה"ל).


הערות שוליים

  1. הרמב"ם כותב שזה משום בושה למארחים שלא יהיה להם מה לתת לו, וכותב הב"י שגם לטעמו, כשאדם נמצא שלא במקום יישוב מותר לו ללכת כדי להגיע שיהיו לו צרכי שבת.
  2. בימינו צריך לחשב את זמן הנסיעה בתוספת תקלות אפשריות או עיכובים נוספים שיש בדרך (חוט השני א, פ"ם, ס"ק ג). בשם הרב אליהו אומרים שצריך לקחת זמן כפול מזמן הנסיעה. האור לציון (ח"ב, טז תשובה ו) כותב שצריך לצאת לדרך כך שיגיע לפחות שעה לפני כניסת השבת, כיוון שרוב התקלות אפשר לתקנם בשעה.

  3. יש כתבו שעה (האור לציון שם) ויש שכתבו חצי שעה, ונראה שאין הכוונה בדווקא, אלא הכוונה לשיעור מספיק כדי שיוכל להתארגן לפני השבת.