פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים שז יב
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף יב | קריאת רשימת מוזמנים
הקדמה לדין שטרי הדיוטות
חז"ל אסרו לקרוא בשטרי מקח וממכר משום 'ממצוא חפציך' (רא"ש) או משום שזה דרך חול ויבוא למחוק (רמב"ם).
הראשונים חולקים האם שטרי הדיוטות הם דווקא שטרות של מקח וממכר ממש או שגם אגרות שלום נכללות באיסור. לרמב"ם כל כתבי החול נכללים באיסור.
כהרחבה לעיקר האיסור, חכמים אסרו גם לקרוא דברים שמא מתוך כך יגיעו לקריאת שטרי הדיוטות. לכן אסרו לקרוא רשימת מוזמנים מתוך הכתב. (וגם רב ביבי שחשש שמא ימחוק כדלקמן, מודה שאסור גם מצד שטרי הדיוטות). וכן אסרו קריאת כתב שתחת הצורה[1].
המשנה אומרת (קמח:) שאסור למנות את רשימת אורחיו מתוך הכתב אלא רק בעל פה. בגמרא נחלקו רב ביבי ואביי בטעם האיסור: אביי סובר שנאסר משום שטרי הדיוטות, ורב ביבי סובר שאסור שמא ימחוק[2].
☜ שו"ע פוסק את דברי המשנה.
⤶ במשנ"ב מביא את שני הטעמים הנ"ל.
קריאת השמש את רשימת המזומנים: באופן עקרוני יכולות להיות שתי בעיות: 1. שמא ימחק. 2. קריאת שטרי הדיוטות[3]. כאשר השמש קורא אין חשש שמא ימחק (כי אין לו רשות לזה). אך יש חשש שמא יקרא בשטה"ד ואסור (ב"ח ושכנה"ג).
המג"א מחדש שבסעודת מצווה אין גם חשש שמא יקרא בשטרי הדיוטות (אבל לא לבעל הבית (שער הציון)).
נהגו להקל בקריאת השמע אף בסעודת רשות, כדי שלא יבואו לריב וקטטה (שערי תשובה).
מותר לגבאי לקרוא מודעה לציבור בבית הכנסת מתוך הכתב[4]* (משנ"ב).
הפתקים ששולחים הלקוחות שכתוב בהם מערב שבת כמה יין או שכר שהם לוקחים אסורים בקריאה משום שטרי הדיוטות, אבל אם יש בהם רק סימן בעלמא מותר[5] (משנ"ב).
❖ קריאה מעל גבי כותל
הגמרא אומרת שהנפק"מ בין אביי לרב ביבי היא בכתב על הכותל למעלה. ומסבירים הרי"ף, הרא"ש, הרמב"ם והטור[6] שרב ביבי סובר שמותר כיוון שאין חשש שמא ימחק (וחולק על רבה שאסר לקרוא לאור נר אפילו כשעומד בגובה רב) ואביי סובר שאסור כיוון שיש חשש שמא יקרא בשטרי הדיוטות גם בכותל גבוה.
רי"ף ורא"ש: להלכה אסור גם בכותל גבוה, כיוון שרב ביבי שהתיר בכותל גבוה חלק על רבה שאסר גם במקום גבוה ולנו קיי"ל שהלכה כרבה[7].
☜ שו"ע: אסור לקרוא כתב שעל גבי כותל גבוה שמא יקרא שטרי הדיוטות.
רמ"א (על פי רא"ש ור"ן): אפילו עיון בפיו אסור.
שו"ע נקט את טעמו של אביי למרות שהוא מסכים לטעמו של רבה, כיוון שטעמו של רבה הוא מדין 'לא פלוג' ואביי אוסר בעצם, ולכן העדיף לנקוט את טעמו (שער ציון).
❖ חקיקה בכותל
הברייתא אומרת (קמט.) שמותר לקרוא רשימת מוזמנים מעל גבי כותל ולא מעל גבי טבלה ופנקס. ומבארת הגמרא שמדובר בכתב חקוק (שאין בו חשש מחיקה). בטבלה ופנקס אסור כי זה מתחלף בשטר, ובכותל מותר כיוון שאינו מתחלף בשטר.
רבינו ירוחם: מותר לקרוא רק כתב חקוק (שוקע), אך אם הוא בולט אסור שמא ימחק.
☜ שו"ע: מותר לקרוא כתב שוקע כשהוא על גבי כותל (ולא מטבלה ופנקס).
⤶ הטעם: כשמדובר גם בכותל וגם חקוק לא חששו חכמים (משנ"ב).
הערות שוליים
- ↑
אולי לפי הרמב"ם הנ"ל כתב שתחת הצורה הוא ממש חלק מגזירת שטרי הדיוטות ולא גזירה משום. ועיין לקמן בסעיף טו.
- ↑ ויש לבאר לפי הרמב"ם שסובר שכל שטרי הדיוטות אסורים שמא ימחק, מה ההבדל בין אביי לרב ביבי? בארחות שבת (כב, הערה קצא) ביאר שרב ביבי אמר שברשימת מוזמנים יש חשש שימחק שם המופיע לפניו, (ולכן אולי יהיה מותר לשניים לקרוא יחד כמו שכותב הרשב"א), ואילו הגזירה שאביי דיבר עליה היא באופן כללי חשש שמא האדם יבוא לידי מחיקה (ואז גם דברים שאין סיבה למחוק אותם ממש יהיו בכלל האיסור כמו אגרות שלום או שאר ספרים).
- ↑
נראה שלפי דעת הרמב"ם לא יהיה איסור בקריאת שמש את אנשי הסעודה שהרי כל החשש בשטרי הדיוטות הוא שמא ימחק, וכאן זה לא שייך. וייתכן לפי מה שביאר באורחות שבת (המובא בהערה לעיל) גם הרמב"ם יודה שאסור, שכן יש גזירה כללית בקריאת שטרי הדיוטות שאינה קשורה למחיקה של שטר מסוים.
- ↑
* אבל לקרוא מתוך רשימה את העולים לתורה אסור שמא ימחק (ארחות שבת). (אולי כרוז שונה כיוון שלא רגילים למחוק ממנו).
- ↑
* יש מקומות שמערב שבת קונים כרטיסים לחדר אוכל, ונלע"ד שלפי דברי המשנ"ב כאן, מותר לתת כרטיסים רק שיש בהם סימנים בעלמא או צבעים המסמנים את הסעודה לה זכאי בעל הכרטיס, אך אם כתוב סכום על הכרטיס אסור.
- ↑ רש"י (ע"פ תוספות) מבאר אחרת את הדעות: רב ביבי שאסר שמא ימחוק אוסר כיוון שלא חילקו חכמים באיסורם (כדעת רבה). אביי שאסר משום שטרי הדיוטות מתיר כי שטר וכותל לא מתחלפים.
- ↑ אמנם יש לשים לב, שבטעם האיסור בכותל גבוה אפשר לומר שתי טעמים: א. שמא ימחק (כרבה) וכך נראה מדברי הר"ן. ב. שמא יקרא שטרי הדיוטות (כאביי) וכך נראה מדברי השו"ע.