עמוד ראשי: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 107: שורה 107:
id=mf-manualArticle|
id=mf-manualArticle|
כותרת=פרשת השבוע|
כותרת=פרשת השבוע|
תוכן={{padright:|200|{{:פרשת חיי שרה}}}}... <br />
תוכן={{padright:|200|{{:פרשת ויצא}}}}... <br />
[[פרשת חיי שרה|להמשך הערך]]|
[[פרשת ויצא|להמשך הערך]]|
צבע=כחול
צבע=כחול
}}
}}

גרסה מ־22:47, 28 בנובמבר 2019

ויקישיבה

שלום וברוכים הבאים. זהו עמוד הבית של ויקישיבה - פרוייקט האנציקלופדיה למושגי תורה ויהדות של אתר ישיבה מיסודה של קרית הישיבה בבית אל. עד כה נכתבו 24,078 ערכים בפרוייקט ויקישיבה.

ויקישיבה נכתבת ונערכת ע"י הגולשים וגם אתם יכולים לכתוב, להוסיף ולתקן ערכים בויקישיבה, רוצים לדעת איך? פשוט! עיינו כאן!
נא לעיין בויקישיבה:עקרונות עריכה לפני שמתחילים לערוך עמודים באתר.

בשיתוף עם אוניברסיטת בר אילן - פרוייקט השו"ת, ויקישיבה יצרה תבנית לקישור ציוני מקורות מאתר ויקישיבה לעמוד המכיל את הטקסט במקורו מתוך אתר "פרוייקט השו"ת". נשמח לכל עזרה של הגולשים בעדכון ערכים קיימים ובשימוש בתבנית לערכים חדשים.

לפרטים: תבנית:מקור.

חפשו ערכים בוויקישיבה:

EnTal.jpg

אנציקלופדיה תלמודית - ערכי האנציקלופדיה התלמודית החדשים בפרסום בלעדי בוויקישיבה. חפשו ערכים באנציקלופדיה התלמודית וויקישיבה:

מיקרופדיה תלמודית - ערכי האנציקלופדיה התלמודית מקוצרים וערוכים לקהל הרחב. גרסה דיגיטלית מיוחדת בוויקישיבה.


פרוייקטים

עזרו לוויקישיבה להתפתח, תרמו לאחד מן הפרוייקטים הפעילים באתר.

פרשני - פרוייקט האנציקלופדיה לפירוש מאגרי מידע בתורה ויהדות של אתר ישיבה

דרשני - פרוייקט האנציקלופדיה לעידוד כתיבה תורנית יוצרת של אתר ישיבה


פרוייקט אקראי: <random>מיזם פסח- שיפור ויצירת ערכים הקשורים לחג הפסח.

ערכים מבוקשים- מקבץ ערכים חשובים שטרם נכתבו, אתם מוזמנים לתרום ולהשלים אותם!

תזאורוס לוגי - יצירת רשימה של מושגי רפואה וחינוך המקשרת בין לשון חז"ל לשפתנו.

התנגשות ערכים - שילוב ערכים מאנציקלופדיה תורנית מרוכזת לתוך ערכים קיימים.

תיקון ערכים - עבודה על ערכים מתוך ספרים חיצוניים כך שיתאימו לתבנית האתר.

קישור מקורות - יצירת קישורים למקורות. כל איזכור מקור יכול להפנות לתצוגה של אותו מקור. בשיתוף עם פרוייקט השו"ת, אוניברסיטת בר אילן.</random>

מרחבים מיוחדים

מילון ויקישיבה - ביאור מושגים ע"פ חז"ל ופרשנים. בואו לתרום למאגר!

מילון הראי"ה - הספר מילון הראי"ה בעריכת הרב יוסף קלנר. מושגים בכתבי הראי"ה קוק מבוארים ע"י דברי הראי"ה בעצמו.

רשימת קטגוריות

(כל הקטגוריות) (כל הערכים)

ערכים על פי א"ב: א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | כ | ל | מ | נ | ס | ע | פ | צ | ק | ר | ש | ת



MicTalCat3.png
Emuna.png
Books.png
EretzIsrael.png
מיקרופדיה תלמודית אמונה ומחשבת ישראל ארון הספרים היהודי ארץ ישראל


BeinAdam.png
Geula.png
GdoleyIsrael.png
Mamonot.png
בין אדם לחברו גאולה ועולם הבא גדולי וחכמי ישראל דיני ממונות


Lev.png
Taharah.png
Kashrut.png
Mabat.png
הלב טומאה וטהרה כשרות מבט על המציאות


Korbanot.png
Mishpuche.png
Mishpat.png
Sviva.png
מקדש וקרבנות משפחה משפט סביבה


SederYom.png
AmIsrael.png
Ekronot.png
Pash.png
סדר היום עם ישראל עקרונות הלכתיים פרשות השבוע


Wikimedic.png
Shabbat.png
Torah.png
Taryag.png
רפואה והלכה שבת ומועד תורה תרי"ג מצוות


ערך אקראי
תבני בן גינת
תבני בן גינת מלך על חלקים מממלכת ישראל, במקביל לעמרי, במשך חמש שנים, כמסופר במלכים א' פרק טז. בשנת עשרים ושש לאסא מלך יהודה, שנתיים לאחר...
להמשך הערך
ערך אקראי מתוך מיקרופדיה תלמודית
אשם

הגדרה

- קרבן שאדם חייב להביא במקרים מסויימים, ונקרא בשם אשם הקרבן והקרבתו כפרתו קדושתו מעילתו אשם גזילות אשם...
להמשך הערך
ערך אקראי מתוך אנציקלופדיה תלמודית
בל תלין

הגדרה

- איסור הלנת שכר עבודתו של פועל מצות עשה לשלם שכר מלאכתו של פועל בזמנו, שנאמר (דברים כד טו): בְּיוֹמוֹ תִתֵּן שְׂכָרוֹ (רמב"ם...
להמשך הערך
הידעת?

כל דתקון רבנן כעין דאורייתא תקון?'

על אף הכלל כל דתקון רבנן כעין דאורייתא תקון, ישנם תקנות חכמים שלא תוקנו בדומה לדין התורה. החזון איש הסביר כי הדבר תלוי בסברת חכמים בתקנתם וכי נתנו דעתם בכל תקנה האם יש לתקנה כעין דאורייתא או שאין להקפיד על כך (חזון איש דמאי יז טז). דוגמא לכך ניתן למצוא בתקנת חכמים על טומאת בעל קרי שבניגוד לדין תורה התירו לו לומר דברי תורה ואף לטבול במים שאובים.

פרשת השבוע

פרשת ויצא היא הפרשה השביעית של ספר בראשית. היא קרויה במילה הראשונה של הפרשה:" וַיֵּצֵא יַעֲקֹב מִבְּאֵר שָׁבַע וַיֵּלֶךְ חָרָנָה" (). מעשיו של [[יעקב אבינו]...
להמשך הערך

דבר בעתו

משיב הרוח ומוריד הגשם הם שבחי ה' הנאמרים בחורף בברכה השנייה שבתפילת שמונה עשרה.

זמן האמירה

החל מתפילת מוסף של שמיני עצרת, מזכירים בברכת "מחיה המתים", את גבורת ה' בהורדת הגשמים, באמירת: "משיב ה...
להמשך הערך