עמוד ראשי: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 105: | שורה 105: | ||
id=mf-manualArticle| | id=mf-manualArticle| | ||
כותרת=פרשת השבוע| | כותרת=פרשת השבוע| | ||
תוכן={{padright:|200|{{:פרשת | תוכן={{padright:|200|{{:פרשת יתרו}}}}... <br /> | ||
[[פרשת | [[פרשת יתרו|להמשך הערך]]| | ||
צבע=כחול | צבע=כחול | ||
}} | }} | ||
שורה 113: | שורה 113: | ||
id=mf-manualArticle| | id=mf-manualArticle| | ||
כותרת=דבר בעתו| | כותרת=דבר בעתו| | ||
תוכן={{padright:|200|{{: | תוכן={{padright:|200|{{:פורים}}}}... <br /> | ||
[[ט"ו בשבט|להמשך הערך]]| | [[ט"ו בשבט|להמשך הערך]]| | ||
צבע=חום | צבע=חום |
גרסה מ־11:29, 2 בפברואר 2021
|
ויקישיבה
ויקישיבה נכתבת ונערכת ע"י הגולשים וגם אתם יכולים לכתוב, להוסיף ולתקן ערכים בויקישיבה,
רוצים לדעת איך? פשוט! עיינו כאן!
נא לעיין בויקישיבה:עקרונות עריכה לפני שמתחילים לערוך עמודים באתר.
בשיתוף עם אוניברסיטת בר אילן - פרוייקט השו"ת, ויקישיבה יצרה תבנית לקישור ציוני מקורות מאתר ויקישיבה לעמוד המכיל את הטקסט במקורו מתוך אתר "פרוייקט השו"ת". נשמח לכל עזרה של הגולשים בעדכון ערכים קיימים ובשימוש בתבנית לערכים חדשים.
לפרטים: תבנית:מקור.
חפשו ערכים בוויקישיבה:
אנציקלופדיה תלמודית - ערכי האנציקלופדיה התלמודית החדשים בפרסום בלעדי בוויקישיבה. חפשו ערכים באנציקלופדיה התלמודית וויקישיבה:
מיקרופדיה תלמודית - ערכי האנציקלופדיה התלמודית מקוצרים וערוכים לקהל הרחב. גרסה דיגיטלית מיוחדת בוויקישיבה.
פרוייקטים
עזרו לוויקישיבה להתפתח, תרמו לאחד מן הפרוייקטים הפעילים באתר.
פרשני - פרוייקט האנציקלופדיה לפירוש מאגרי מידע בתורה ויהדות של אתר ישיבה
דרשני - פרוייקט האנציקלופדיה לעידוד כתיבה תורנית יוצרת של אתר ישיבה
מרחבים מיוחדים
מילון ויקישיבה - ביאור מושגים ע"פ חז"ל ופרשנים. בואו לתרום למאגר!
מילון הראי"ה - הספר מילון הראי"ה בעריכת הרב יוסף קלנר. מושגים בכתבי הראי"ה קוק מבוארים ע"י דברי הראי"ה בעצמו.
רשימת קטגוריות
ערכים על פי א"ב: א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | כ | ל | מ | נ | ס | ע | פ | צ | ק | ר | ש | ת
ערכים חדשים |
ערך אקראי |
ערך אקראי מתוך מיקרופדיה תלמודית |
גזבר
=גזבר= הגדרה - ממונה על האוצרות שבמקדש ושומר נכסי הקדש ממנים גזברים במקדש, ואין פוחתים משלשה גזברים (שקלים ה ב; רמב"ם כלי המקדש ד יח)...להמשך הערך |
ערך אקראי מתוך אנציקלופדיה תלמודית |
אורג
הגדרה - המכניס חוטי ערב בין חוטי שתי בשבת. אריגה היא אחת מל"ט אבות המלאכות שמנו חכמים במשנה (משנה שבת עג א). במלאכת המשכן היתה אריגה של...להמשך הערך |
הידעת? |
כל דתקון רבנן כעין דאורייתא תקון?' על אף הכלל כל דתקון רבנן כעין דאורייתא תקון, ישנם תקנות חכמים שלא תוקנו בדומה לדין התורה. החזון איש הסביר כי הדבר תלוי בסברת חכמים בתקנתם וכי נתנו דעתם בכל תקנה האם יש לתקנה כעין דאורייתא או שאין להקפיד על כך (חזון איש דמאי יז טז). דוגמא לכך ניתן למצוא בתקנת חכמים על טומאת בעל קרי שבניגוד לדין תורה התירו לו לומר דברי תורה ואף לטבול במים שאובים. |
פרשת השבוע |
פרשת יתרו היא הפרשה החמישית בספר שמות. שמה בה מיתרו, חותן משה רבינו, הבא למחנה ישראל במדבר סיני. וכך נאמר בפסוק הפותח את פרשה:"וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ כֹהֵן מִדְיָן חֹתֵן משֶׁה אֵת כָּל-אֲש... |
דבר בעתו |
פורים הוא יום משתה ושמחה החל בארבעה עשר באדר (בערי הפרזות) או בחמשה עשר בו (בערים המוקפות חומה מימי יהושע בן נון). תוקן ע"י אנשי כנסת הגדולה שנים ספורות לפני בניית [[... |