פרשני:אגרות הראיה: אגרת עז: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (Try fix category tree)
תגית: ריקון
(Added igrut reaya.)
שורה 1: שורה 1:
{{פרשני}}{{#makor-new:אגרות הראיה: אגרת עז  |אגרות הראיה-|אגרת|עז||}}


= רקע לאגרת =
= הערות, מקבילות, וביאורים נצרכים =
= נמען האגרת =
=האגרת=
ב"ה,עה"ק יפו ת"ו, ט' סיון תרס"ז.
(להרש"ט גפן ז"ל).
באה"ר אדר"ש ידי"נ הרה"ח שי'.
עיני כת&quot;ר יראו את דברי הבן הנחמד<ref>ע' איגרת הרמב&quot;ם לתלמידו ב&quot;ר יהודה.</ref>שי', ורב דבריו הנם מכוונים
למחשבתי.
אמנם בדבר הפרוגרמה, ודאי חפצי גדול להרבות אור הדעת הכללי בין יחידי
סגולה, המצוינים בתורה ויראת שמים של אמת, ועל אדמת הקדש ביחוד. ועיקר
דף 83
המטרה צריכה להיות, שיהיו לנו ת&quot;ח מובהקים באמת כשנים קדמוניות, וכאשר
באמת במובן הרחב של דעת התורה נדרשת לה כל חכמה חשובה, וגם מדומה,
ע&quot;כ הננו צריכים להראות דרך לפני תופשי התורה העתידים, איך להשתמש בכל
ידיעה לשכלולה של הגדלת התורה. למטרה זו ראוי שנסדר הפרוגרמה של הלמודים
בקצת ביאור בתוכן של כל לימוד (מהלימודים שאינם מפורסמים אצל ההמון),
ולהראות על איזה מקצע שבתורה הנם משמשים להרחיבו ולבררו. ואע&quot;פ ששלמות
האנושי מצד עצמו הוא ג&quot;כ דבר טוב ורצוי, מ&quot;מ אין לנו להתבושש בהסכמת
גדולינו מעולם, שהיו להם כל החכמות לרקחות ולטבחות לתורה<ref>איגרת הרמב&quot; להרב ר' יהונתן הכהן ב&quot;ר דוד.</ref>. כי רק בזה
נוכל להעמיד חכמים שיקראו חכמי ישראל באמת, אבל כיון דנחת לפירודא אז
הדברים לוקחים להם צורה זרה, וכשמתערבים בזה עוד יסודות מוסריים בלתי-
טהורים, אז אין שיעור לעוצם הסכנה. ע&quot;כ הננו צריכים מאד להחזיק בכלל זה
העתיק, שכל החכמות כלולות בתורה, במובנה האמיתי והרחב, וממילא הן כולן
צריכות להבנתה והרחבתה. ולשם תכלית זה הנני מתכון ביריית אבן הפנה לאוצר
חיים לעם ד' על נחלתו. ואם רוח כת&quot;ר נדבה להיות בא לעזרת ד' בגבורים,
כיד חכמתו הרחבה הטובה עליו ב&quot;ה, יהיו נא דברי הללו לו לקו. ואם יואל למלא
את הפרוגרמא אשר שלח, או לשכלל אחרת, ע&quot;פ תכונה זאת, יהיו דבריו לתועלת
גדולה למעשינו בע&quot;ה.
אחתום בברכה ואה&quot;ר, כנה&quot;י ונפש ידי&quot;ע דוש&quot;ת.
הק' אברהם יצחק ה&quot;ק
= אזכורים בספרים ובמאמרים =
= קישורים חיצוניים =
==הערות שוליים==
[[קטגוריה:אגרות הראי"ה]]

גרסה מ־13:08, 7 במאי 2021


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

No result


רקע לאגרת

הערות, מקבילות, וביאורים נצרכים

נמען האגרת

האגרת

ב"ה,עה"ק יפו ת"ו, ט' סיון תרס"ז. (להרש"ט גפן ז"ל). באה"ר אדר"ש ידי"נ הרה"ח שי'. עיני כת"ר יראו את דברי הבן הנחמד[1]שי', ורב דבריו הנם מכוונים למחשבתי. אמנם בדבר הפרוגרמה, ודאי חפצי גדול להרבות אור הדעת הכללי בין יחידי סגולה, המצוינים בתורה ויראת שמים של אמת, ועל אדמת הקדש ביחוד. ועיקר דף 83 המטרה צריכה להיות, שיהיו לנו ת"ח מובהקים באמת כשנים קדמוניות, וכאשר באמת במובן הרחב של דעת התורה נדרשת לה כל חכמה חשובה, וגם מדומה, ע"כ הננו צריכים להראות דרך לפני תופשי התורה העתידים, איך להשתמש בכל ידיעה לשכלולה של הגדלת התורה. למטרה זו ראוי שנסדר הפרוגרמה של הלמודים בקצת ביאור בתוכן של כל לימוד (מהלימודים שאינם מפורסמים אצל ההמון), ולהראות על איזה מקצע שבתורה הנם משמשים להרחיבו ולבררו. ואע"פ ששלמות האנושי מצד עצמו הוא ג"כ דבר טוב ורצוי, מ"מ אין לנו להתבושש בהסכמת גדולינו מעולם, שהיו להם כל החכמות לרקחות ולטבחות לתורה[2]. כי רק בזה נוכל להעמיד חכמים שיקראו חכמי ישראל באמת, אבל כיון דנחת לפירודא אז הדברים לוקחים להם צורה זרה, וכשמתערבים בזה עוד יסודות מוסריים בלתי- טהורים, אז אין שיעור לעוצם הסכנה. ע"כ הננו צריכים מאד להחזיק בכלל זה העתיק, שכל החכמות כלולות בתורה, במובנה האמיתי והרחב, וממילא הן כולן צריכות להבנתה והרחבתה. ולשם תכלית זה הנני מתכון ביריית אבן הפנה לאוצר חיים לעם ד' על נחלתו. ואם רוח כת"ר נדבה להיות בא לעזרת ד' בגבורים, כיד חכמתו הרחבה הטובה עליו ב"ה, יהיו נא דברי הללו לו לקו. ואם יואל למלא את הפרוגרמא אשר שלח, או לשכלל אחרת, ע"פ תכונה זאת, יהיו דבריו לתועלת גדולה למעשינו בע"ה. אחתום בברכה ואה"ר, כנה"י ונפש ידי"ע דוש"ת. הק' אברהם יצחק ה"ק


אזכורים בספרים ובמאמרים

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ע' איגרת הרמב"ם לתלמידו ב"ר יהודה.
  2. איגרת הרמב" להרב ר' יהונתן הכהן ב"ר דוד.