רבי יוסף שאול נתנזון

From ויקישיבה
Revision as of 19:03, 17 May 2017 by יצחק שילקה (talk | contribs) (→‎ספריו)
(diff) ← Older revision | Latest revision (diff) | Newer revision → (diff)
Jump to navigation Jump to search
שער הספר "שואל ומשיב"

רבי יוסף שאול הלוי נתנזון (נאטאנזהאן) היה רב וראש ישיבה בעיר לבוב שבגליציה, מגדולי הפוסקים האחרונים, מחבר שו"ת שואל ומשיב.

תולדות חייו[edit]

נולד בשנת תק"ע בעיר ברעז'ן לר' אריה לייבוש, סוחר למדן ותלמיד חכם. משפחתו היתה מיוחסת לרש"י, לרמ"א, למהרש"א, לב"ח ולחכם צבי. למ אצל אביו, ובצעירותו נפגש עם גדולי הדור בהם רבי אברהם דוד מבוטשאטש. בעודו צעיר היה מוכשר ביותר, והחל בכתיבת חידושים.

בשנת תקפ"ה נשא את שרה אדל, בתו של ר' יצחק אהרן הלוי איטינגע מלבוב, שהיה בעל-בית למדן, חתנו של רב העיר ר' מרדכי זאב אורנשטיין (אביו של רבי יעקב אורשנטיין, בעל "ישועות יעקב"). ר' יוסף שאול העריך מאד את חמיו, אך לאחר כשנתיים הוא נפטר. רבי יוסף שאול ישב ועסק בתורה כאשר חמותו ואשתו מפרנסות אותו. בייחוד למד עם גיסו, ר' מרדכי זאב איטינגע, עמו חידש חידושים, והתכתבו עם רבנים וגדולי הדור. הם הוציאו יחד כשישה ספרים, וזכו להסכמות נלהבות, בהן הסכמות מגדולי הדור[1]. אמנם, בסביבות שנת ת"ר, נפרדו השניים מסיבה לא ברורה, ובהמשך אף תקף ר' יוסף שאול את פסקו של גיסו בענין מצת מכונה.

בשנת תרי"ז, כשבוטלה התקנה לפיה רבנים צריכים לשאת בתואר בפילוסופיה, התמנה לכהן כרב בלבוב, וכן ניהל ישיבה בעיר, בה למדו גם משכילים. באותה שנה נפטרה אשתו, והוא נשא בשנית את שפרה בונא, שהיתה אשה עשירה שספקה את צרכיו הכלכליים, ולכן הפסיק לקבל משכורת מהקהילה.

זכה להכרה והערכה גם מצד מלומדים גוים[2], ובין היהודים היה נחשב לאחד מגדולי הדור ומגדולי המשיבים.

בשנת תרכ"ב הוזמן לכהן כרב בבריסק דליטא, אולם אנשי קהילת לבוב סרבה לאפשר לו לעזוב.

הוביל מאבק של רבנים בשנת תרכ"ז כנגד השינויים שרצו להכניס המשכילים בבתי החינוך היהודיים, עד לביטול התכנית. אולם, חברת 'שומר ישראל' של המשכילים המשיכה לפעול בעצמה כנגד היהדות החרדית, ורבי יוסף שאול היה מהלוחמים בה ובשאיפותיה. עם זאת, מלחמתו לא היתה תקיפה כל כך, והוא היה בין הרבנים הבודדים שהסכימו כי מרשם האוכלוסין של הקהילה היהודית יהיה בידי "הרבנים מטעם", ולא הפריע לו שהוא צריך לבקש את רשותם לערוך חופה וקידושין.

מלבד תפקידו כרב וכמשיב, עסק גם בפעילות חסד ענפה, שכללה בית תמחוי ובית חולים יהודיים.

נפטר בכ"ז באדר תרל"ה, ללא ילדים.

ספריו[edit]

  • שואל ומשיב (שו"מ)- שו"ת. ששה חלקים.
  • נר מערבי - ציונים והערות על התלמוד הירושלמי. נדפס ברוב המהדורות על הדף. חובר יחד עם גיסו הרב מרדכי זאב איטינגא.
  • ‏דברי שאול- יוסף דעת- חידושים על יורה דעה, שני חלקים
  • דברי שאול- עדות ביהוסף- על הרמב"ם
  • דברי שאול על התורה וחמש מגילות
  • דברי שאול- על הגדה של פסח
  • ‏דברי שאול - חידושי אגדות
  • ‏ביטול מודעה ספר המגן על שימוש במצות מכונה
  • ידות נדרים
  • שי למורה- הגהות על השולחן ערוך
  • מגן גיבורים - על שולחן ערוך או"ח ביחד עם גיסו הרב מרדכי זאב איטינגא.
תקופת חייו של רבי יוסף שאול נתנזון על ציר הזמן
תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרוניםציר הזמן

הערות שוליים

  1. רבי יעקב מלסיא: "הרבנים החריפים גדולים מופלגים יחוסי ארץ זרע קודש מחצבתה"; רבי מרדכי בנעט: ארזי הלבנון הרמים והנישאים בכתם פז מסולאים וכו' עטרותיםה בראשיהם בהאי גיסא ובהאי גיסא"; רבי עקיבא איגר: "הנהי תרי גיסי האפרתים הרבנים המופלגים"; רבי משה סופר: "הני תרי צנתרות הזהב המריקים תורה ומצוות וחוקים נהירים, דבריהם כעצם השמים וכברקים"; רבי אפרים זלמן מרגליות.
  2. ראה: שלמה בובר, אנשי השם, קראקא תרנ"ה