הרב שמעון גרשון רוזנברג: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''הרב שמעון גרשון רוזנברג''' (מוכר בתור '''הרב שג"ר''') היה מייסד וראש [[ישיבת שיח יצחק]] שב[[אפרת]] והוגה דעות. | '''הרב שמעון גרשון רוזנברג''' (מוכר בתור '''הרב שג"ר''') היה מייסד וראש [[ישיבת שיח יצחק]] שב[[אפרת]] והוגה דעות. | ||
==תולדות חייו== | ==תולדות חייו== | ||
נולד ב[[ירושלים]] בכ"א ב[[חשוון]] תש"י לר' שלום זליג וסאסי רוזנברג, ניצולי [[שואה]] ילידי | נולד ב[[ירושלים]] בכ"א ב[[חשוון]] תש"י לר' שלום זליג וסאסי רוזנברג, ניצולי [[שואה]] ילידי טרנסילבניה<ref>הרב שג"ר העיד על עצמו שהשואה נוכחת בחייו בחוזקה</ref>. בילדותו גר בשכונות ירושלמיות שונות – תל-ארזה, [[מאה שערים]], [[קרית משה]] ו[[בית וגן]]. למד בבית-הספר היסודי "נווה-עציון" בבית-וגן ואחר-כך ב[[ישיבת נתיב מאיר]]. בשנת תשכ"ח החל ללמוד ב[[ישיבת כרם-ביבנה]], ובמסגרתה גם יצא לשירותו הצבאי, תחילה בצנחנים ולבסוף בשריון. ב'זמן חורף' של שנת תשל"ג למד ב[[ישיבת מרכז-הרב]]. באותה תקופה החל ללמוד אצל [[הרב שלמה פישר]], וכן אצל כמה מחכמי המקובלים. בשנה זו נשא את מרים זיו. לאחר נישואיו, ב'זמן קיץ' של שנת תשל"ג, החל ללמוד ב[[כולל]] של [[ישיבת הכותל]]. לחם ב[[מלחמת יום הכיפורים]] במהלכה נפגע הטנק בו נהג. שניים מחבריו נהרגו, והוא נפצע. המלחמה הותירה בו רישומים עמוקים שליוו אותו כל חייו. לאחר החלמתו מן הפציעה, בשלהי חשוון תשל"ד, חזר לישיבה. בסוף אותה שנה, הוזמן על ידי ראש הישיבה [[הרב ישעיהו הדרי]] ועל ידי ראש הכולל [[הרב יעקב כ"ץ]], לכהן כר"מ בישיבה. בתחילת שנת תשל"ו הוסמך ל[[רב]]נות. בשנת תשמ"ב מילא את מקומו של הרב הדרי כראש הישיבה. הוא המשיך לשמש כר"מ בישיבה עד לסוף שנת תשמ"ד. בשנת תשמ"ה הקים [[הרב עדין שטיינזלץ]] את הישיבה הגבוהה "מקור-חיים" והזמינו לכהן בה כר"מ. הוא שימש בתפקיד זה עד לסוף שנת תשמ"ח. בשנת תשמ"ט עמד בראש בית המדרש של המרכז לציונות דתית "מעלה", לצידם של הרב [[יואל בן נון]] ופרופ' שלום רוזנברג. בית-המדרש פעל במשך שנה אחת. בראשית שנת תש"ן ייסד פרופ' בנימין איש-שלום את "בית מורשה בירושלים". הרב שג"ר נתמנה לראש בית המדרש שם, לצידו של [[הרב אליהו בלומנצווייג]], ושימש בתפקיד זה עד לסוף שנת תשנ"ז. בחודש [[אלול]] תשנ"ו הקים את ישיבת "שיח" ועמד בראשה יחד עם חברו מילדות [[הרב יאיר דרייפוס]]. בשנותיה הראשונות פעלה הישיבה בין כתליו של ביה"ס הימלפרב, בשכונת בית וגן בירושלים. לאחר מכן עברה לגבעת הדגן שבאפרת, שם היא שוכנת עד היום. במהלך השנים, הוסב שמה של הישיבה ל"שיח יצחק", על שמו של הרב ד"ר יצחק ברויאר. ב[[שבט]] תשס"ז, התברר כי לקה במחלת הסרטן. הרב שג"ר ורעייתו עברו להתגורר במושב "גבעת ישעיהו" על גבול עמק האלה. בנוף הכפרי והשקט ובשארית כוחותיו, התמסר בחודשים האחרונים של חייו, להתבוננות ולחשבון נפש. נפטר בכ"ה ב[[סיוון]] תשס"ז. | ||
מלבד בקיאות בתורה, הרב שג"ר היה גם בקיא ב[[פילוסופיה]], [[פסיכולוגיה]], אנתרופולוגיה, [[היסטוריה]], מחקר תלמודי, ספרות עברית וכללית, מדע בדיוני, שירה ועוד. | מלבד בקיאות בתורה, הרב שג"ר היה גם בקיא ב[[פילוסופיה]], [[פסיכולוגיה]], אנתרופולוגיה, [[היסטוריה]], מחקר תלמודי, ספרות עברית וכללית, מדע בדיוני, שירה ועוד. | ||
| שורה 26: | שורה 26: | ||
* '''זמן של חירות''' - דרשות לחג ה[[פסח]] | * '''זמן של חירות''' - דרשות לחג ה[[פסח]] | ||
* '''בצל האמונה''' - דרשות לחג ה[[סוכות]] | * '''בצל האמונה''' - דרשות לחג ה[[סוכות]] | ||
{{הערות שוליים}} | |||
{{מיון רגיל:רוזנברג שמעון גרשון}} [[קטגוריה:רבנים בימינו]] [[קטגוריה:ראשי ישיבות הסדר]] [[קטגוריה:הוגי דעות]] [[קטגוריה:רבנים ציוניים]] [[קטגוריה:בוגרי ישיבת נתיב מאיר]] [[קטגוריה:בוגרי ישיבת כרם ביבנה]] [[קטגוריה:בוגרי ישיבת הכותל]] [[קטגוריה:רבנים הקבורים בהר הזיתים]] | {{מיון רגיל:רוזנברג שמעון גרשון}} [[קטגוריה:רבנים בימינו]] [[קטגוריה:ראשי ישיבות הסדר]] [[קטגוריה:הוגי דעות]] [[קטגוריה:רבנים ציוניים]] [[קטגוריה:בוגרי ישיבת נתיב מאיר]] [[קטגוריה:בוגרי ישיבת כרם ביבנה]] [[קטגוריה:בוגרי ישיבת הכותל]] [[קטגוריה:רבנים הקבורים בהר הזיתים]] | ||
גרסה מ־16:46, 25 במרץ 2012
|
|
הרב שמעון גרשון רוזנברג (מוכר בתור הרב שג"ר) היה מייסד וראש ישיבת שיח יצחק שבאפרת והוגה דעות.
תולדות חייו
נולד בירושלים בכ"א בחשוון תש"י לר' שלום זליג וסאסי רוזנברג, ניצולי שואה ילידי טרנסילבניה[1]. בילדותו גר בשכונות ירושלמיות שונות – תל-ארזה, מאה שערים, קרית משה ובית וגן. למד בבית-הספר היסודי "נווה-עציון" בבית-וגן ואחר-כך בישיבת נתיב מאיר. בשנת תשכ"ח החל ללמוד בישיבת כרם-ביבנה, ובמסגרתה גם יצא לשירותו הצבאי, תחילה בצנחנים ולבסוף בשריון. ב'זמן חורף' של שנת תשל"ג למד בישיבת מרכז-הרב. באותה תקופה החל ללמוד אצל הרב שלמה פישר, וכן אצל כמה מחכמי המקובלים. בשנה זו נשא את מרים זיו. לאחר נישואיו, ב'זמן קיץ' של שנת תשל"ג, החל ללמוד בכולל של ישיבת הכותל. לחם במלחמת יום הכיפורים במהלכה נפגע הטנק בו נהג. שניים מחבריו נהרגו, והוא נפצע. המלחמה הותירה בו רישומים עמוקים שליוו אותו כל חייו. לאחר החלמתו מן הפציעה, בשלהי חשוון תשל"ד, חזר לישיבה. בסוף אותה שנה, הוזמן על ידי ראש הישיבה הרב ישעיהו הדרי ועל ידי ראש הכולל הרב יעקב כ"ץ, לכהן כר"מ בישיבה. בתחילת שנת תשל"ו הוסמך לרבנות. בשנת תשמ"ב מילא את מקומו של הרב הדרי כראש הישיבה. הוא המשיך לשמש כר"מ בישיבה עד לסוף שנת תשמ"ד. בשנת תשמ"ה הקים הרב עדין שטיינזלץ את הישיבה הגבוהה "מקור-חיים" והזמינו לכהן בה כר"מ. הוא שימש בתפקיד זה עד לסוף שנת תשמ"ח. בשנת תשמ"ט עמד בראש בית המדרש של המרכז לציונות דתית "מעלה", לצידם של הרב יואל בן נון ופרופ' שלום רוזנברג. בית-המדרש פעל במשך שנה אחת. בראשית שנת תש"ן ייסד פרופ' בנימין איש-שלום את "בית מורשה בירושלים". הרב שג"ר נתמנה לראש בית המדרש שם, לצידו של הרב אליהו בלומנצווייג, ושימש בתפקיד זה עד לסוף שנת תשנ"ז. בחודש אלול תשנ"ו הקים את ישיבת "שיח" ועמד בראשה יחד עם חברו מילדות הרב יאיר דרייפוס. בשנותיה הראשונות פעלה הישיבה בין כתליו של ביה"ס הימלפרב, בשכונת בית וגן בירושלים. לאחר מכן עברה לגבעת הדגן שבאפרת, שם היא שוכנת עד היום. במהלך השנים, הוסב שמה של הישיבה ל"שיח יצחק", על שמו של הרב ד"ר יצחק ברויאר. בשבט תשס"ז, התברר כי לקה במחלת הסרטן. הרב שג"ר ורעייתו עברו להתגורר במושב "גבעת ישעיהו" על גבול עמק האלה. בנוף הכפרי והשקט ובשארית כוחותיו, התמסר בחודשים האחרונים של חייו, להתבוננות ולחשבון נפש. נפטר בכ"ה בסיוון תשס"ז.
מלבד בקיאות בתורה, הרב שג"ר היה גם בקיא בפילוסופיה, פסיכולוגיה, אנתרופולוגיה, היסטוריה, מחקר תלמודי, ספרות עברית וכללית, מדע בדיוני, שירה ועוד.
נחשב לאחד מהוגי הדעות הדתיים המקוריים בדור האחרון.
שיטתו ותפיסתו
פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקישיבה ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.
למרות תפיסתו וידיעותיו המגוונות, ראה הרב שג"ר בגמרא ובהוראתה את עיקר עיסוקו והקדיש לכך את רוב זמנו וכוחותיו ללא לאות. על כך התבטא: "מגמתי מאז ומתמיד היתה לא להסתפק בהבנה אינטלקטואלית של הנלמד, אלא להפכו לכוח מניע ממשי בחיי הלומדים. מאמצַי מכוונים למצוא את ה'שפה' המתאימה שבאמצעותה נוכל להעביר את דברי חז"ל והראשונים לעולמנו שלנו... למצוא שיטת לימוד... שתשכיל להפנים את שיטות הלימוד המסורתיות, אך תדע גם להיפתח לדרכי לימוד חדשות, כל זאת בלי לפגום במובן המקורי של לימוד תורה כברית עם הקב"ה".
הוא ראה חשיבות גדולה בהכנסת לימודי תורת החסידות לסדר היום של בני הישיבות, והיה מבין הראשונים שהכניסו בפועל לימוד זה לסדר היום.
כתביו
הרב שג"ר הותיר אחריו אלפי עמודים בכתב יד ובקובצי מחשב, ובהם יצירה וחידושים בכל חלקי התורה. משנודע לו על מחלתו, כינס כמה מתלמידיו, ידידיו ובני משפחתו. הוא הפקיד בידיהם את כתביו וביקש לפעול להוצאתם לאור בהקדם. ברוח דבריו, הוקם 'מכון כתבי הרב שג"ר'. המכון עוסק כבר יותר משנה באיסוף וקיטלוג תורתו ובהוצאת כתביו לאור. עד כה יצאו לאור הספרים:
- כלים שבורים - "תורה וציונות דתית בסביבה פוסט מודרנית"
- על כפות המנעול - דרשות לימי התשובה וליום הכיפורים
- פור הוא הגורל - דרשות לחג הפורים ולחודש אדר
- שובי נפשי - קובץ פרקי עיון על דרכי התשובה
- זיכרון ליום ראשון - דרשות לחודש אלול וראש השנה
- אהבוך עד מוות - עיון רב תחומי בסוגית קידוש השם במסכת סנהדרין
- רעים אהובים - דרשות חתונה של הרב שג"ר והרב יאיר דריפוס
- נהלך ברג"ש - אסופה ממאמריו שיצאה לכבוד יום השנה לפטירתו
- פניך אבקש - דרשות שנאמרו בישיבת הכותל בשנת תשמ"ב
- בתורתו יהגה - "לימוד גמרא כבקשת אלוקים"
- זמן של חירות - דרשות לחג הפסח
- בצל האמונה - דרשות לחג הסוכות
הערות שוליים
- ↑ הרב שג"ר העיד על עצמו שהשואה נוכחת בחייו בחוזקה