משנה ברורה

משנה ברורה הוא פירוש על השולחן ערוך אורח חיים המבאר את דברי השולחן ערוך, מלקט מדברי כל קודמיו בנושאים שבהם דן השו"ע, ופוסק בין הדעות. נכתב על ידי רבי ישראל מאיר הכהן מראדין, בעל החפץ חיים. הספר נחשב לאחד מספרי הסיקה הבסיסיים ביותר, ובדרך כלל יהודי אשכנז הולכים לפי פסקיו.

מבנה הספר ונושאיו

הספר מורכב משישה חלקים^[1].

• חלק א' (מסימן א עד סימן קכז) עוסק בעניני השכמת הבוקר, ציצית, תפילין, קריאת שמע ותפילה.
• חלק ב' (מסימן קכח עד סימןרמא) עוסק בענייני ברכת כהנים, קריאת התורה, תחנון, סוף התפילה, בית כנסת, סעודה, מנחה, ערבית וההליכה לישון.
• חלק ג' (מסימן רמה עד סימן שמד) עוסק בהלכות שבת.
• חלק ד' (מסימן שמ"ה עד סימן תכ"ח) עוסק בעניני עירובין, תחומין, הוצאה מרשות לרשות וראש חודש.
• חלק ה' (מסימן תכ"ט עד סימן תקכ"ט) עוסק בהלכות פסח, ספירת העומר, שבועות ויום טוב.
• חלק ו' עוסק בהלכות חול המועד, תשעה באב, בין המיצרים, צומות החורבן, חודש אלול, ראש השנה, יום הכיפורים, סוכות, חנוכה ופורים.

ברוב הספר דברי המשנה ברורה מוסבים על מילים מסוימות מלשון השולחן ערוך (דיבור המתחיל) אך בכמה מקומות חרג מהרגלו וכתב בנפרד מהשולחן ערוך. למשל בהלכות תפילין לאחר סימן לו הביא קונטרס שלו על צורת האותיות הנקרא משנת סופרים. וכן בסוף חלק ג' כתב על אבות המלאכות שלא הזכירם השולחן ערוך. ובכמה מקומות עשה הקדמה לסימן.

יחד עם ה'משנה ברורה', מודפס גם הפירוש 'ביאור הלכה' שכתב בעל המשנה ברורה, שעוסק יותר בהרחבות ובהעמקה בשיטות הפוסקים בנושא הנידון. יחד עמם מודפס גם 'שער הציון' ובו מבואים המקורות לדברי המשנה ברורה והביאור הלכה.

זמן כתיבת הספר

בסוף הספר כותב המחבר: "סימתי בחסד השי"ת ביום י"ט לחודש מרחשון תרס"ז".

בספרי תולדות חייו כתוב שעבד על המשנה ברורה 28 שנה, וכן מסופר שהשקיע בכתיבת חלק ג' חמש שנים והוא מעיד על עצמו שכמעט לא למד שום דבר אחר בתקופה זו.

ספרים על המשנה ברורה

• משנה ברורה מהדורת "ביצחק יקרא" עם הערות על המשנה ברורה מהרב אביגדור נבנצל.

• משנה ברורה עם פסקי "חזון איש".

• משנה ברורה עם פסקי שולחן ערוך הרב של רבי שניאור זלמן מלאדי.

• משנה ברורה המבואר בהוצאת "עוז והדר", עם ביאורים, הוספות והרחבות.

• משנה ברורה מהדורת "איש מצליח" עם הערות לפי פוסקי הספרדים.

• פסקי תשובות- ליקוט על פי סדר המשנה ברורה מספרות השו"ת, וספרי הפוסקים האחרונים.

שיטת הפסיקה של המשנה ברורה

המחבר בפסיקתו נוטה אחרי דעת הפוסקים האשכנזים. מחשיב מאוד את דעת הגר"א והמגן אברהם ^[2].

בענין הפסיקה על פי הקבלה הוא סובר שיש ללכת אחרי הקבלה רק כאשר היא לא סותרת את הכתוב בגמרא. אמנם, גם בדברים שלא סותרים את הגמרא לא מביא את כל ההנהגות שעל פי הקבלה, אלא במקומות מסוימים, מכיוון שברוב המקומות לא נהגו על פיהם במדינות אשכנז.

הוא לא מרבה לחדש אלא בעיקר לאסוף וללקט (ויש אומרים כי בגלל סיבה זו הוא נפוץ כל כך בישראל^[3].

התקבלות הספר בעם

רבים מגדולי ישראל^[4] כתבו שעם ישראל קיבל את המשנה ברורה כפוסק אחרון, ובשל כך יש לו מעמד מיוחד משאר הפוסקים, בעיקר אצל האשכנזים, בין מתנגדים ובין חסידים ^[5](אם כי בענייני נוסח התפילה וסדרה נוהגים החסידם על פי "נוסח ספרד" ולא על פי פסקי המ"ב, שנהג על פי נוסח אשכנז). מאידך, פעמים שחורגים הפוסקים מכלל זה, ופוסקים שלא כדברי המשנה ברורה^[6].

יש אומרים שבמקום שחולק החזון איש על המשנה ברורה - פוסקים כדעת החזון איש שהיה בתראי^[7]. אולם יש שלא קבעו מסמרות בדבר^[8].

רבים קובעים בו לימוד יומי- לרוב עמוד אחד ביום. בישיבות רבות מקובל ללמוד כחצי שעה ביום מהמשנה ברורה.

קישורים חיצוניים

• "מדוע דוקא משנה ברורה?" - הרב יוסף צבי רימון
• יום השנה לפטירת המשנה ברורה
• יום השנה לפטירתו - מאתר "ערוץ 7"

הערות שוליים