עמוד ראשי: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
|||
שורה 111: | שורה 111: | ||
id=mf-manualArticle| | id=mf-manualArticle| | ||
כותרת=פרשת השבוע| | כותרת=פרשת השבוע| | ||
תוכן={{padright:|200|{{:פרשת | תוכן={{padright:|200|{{:פרשת ראה}}}}... <br /> | ||
[[פרשת | [[פרשת ראה|להמשך הערך]]| | ||
צבע=כחול | צבע=כחול | ||
}} | }} |
גרסה מ־20:00, 1 באוגוסט 2021
|
ויקישיבה
ויקישיבה נכתבת ונערכת ע"י הגולשים וגם אתם יכולים לכתוב, להוסיף ולתקן ערכים בוויקישיבה,
רוצים לדעת איך? פשוט! עיינו כאן!
נא לעיין בויקישיבה:עקרונות עריכה לפני שמתחילים לערוך עמודים באתר.
בשיתוף עם אוניברסיטת בר אילן - פרוייקט השו"ת, ויקישיבה יצרה תבנית לקישור ציוני מקורות מאתר ויקישיבה לעמוד המכיל את הטקסט במקורו מתוך אתר "פרוייקט השו"ת". נשמח לכל עזרה של הגולשים בעדכון ערכים קיימים ובשימוש בתבנית לערכים חדשים.
לפרטים: תבנית:מקור.
מיזמים פעילים
עזרו לוויקישיבה להתפתח, תרמו לאחד מן הפרוייקטים הפעילים באתר:
מיזם פסח- שיפור ויצירת ערכים הקשורים לחג הפסח- מיזם חדש!
ערכים מבוקשים- מקבץ ערכים חשובים שטרם נכתבו, אתם מוזמנים לתרום ולהשלים אותם!
פרשני - פרוייקט האנציקלופדיה לפירוש מאגרי מידע בתורה ויהדות של אתר ישיבה
דרשני - פרוייקט האנציקלופדיה לעידוד כתיבה תורנית יוצרת של אתר ישיבה
חפשו ערכים בוויקישיבה:
אנציקלופדיה תלמודית - ערכי האנציקלופדיה התלמודית החדשים בפרסום בלעדי בוויקישיבה. חפשו ערכים באנציקלופדיה התלמודית וויקישיבה:
מיקרופדיה תלמודית - ערכי האנציקלופדיה התלמודית מקוצרים וערוכים לקהל הרחב. גרסה דיגיטלית מיוחדת בוויקישיבה.
מרחבים מיוחדים
מילון ויקישיבה - ביאור מושגים ע"פ חז"ל ופרשנים. בואו לתרום למאגר!
מילון הראי"ה - הספר מילון הראי"ה בעריכת הרב יוסף קלנר. מושגים בכתבי הראי"ה קוק מבוארים ע"י דברי הראי"ה בעצמו.
רשימת קטגוריות
ערכים על פי א"ב: א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | כ | ל | מ | נ | ס | ע | פ | צ | ק | ר | ש | ת
ערכים חדשים |
ערך אקראי |
מסכת תענית
מסכת תענית היא מסכת בסדר מועד. המסכת עוסקת בעיקר בקביעת תעניות, הלכות תשעה באב והתעניות.
|
ערך אקראי מתוך מיקרופדיה תלמודית |
בזיכין
הגדרה - לבונה הסדורה עם לחם הפנים שבמקדש, ונתונה בכלים הנקראים בזיכים מצוה לתת לבונה בסידור לחם-הפנים (ראה ערכו) שעל השולחן שבמקדש...להמשך הערך |
ערך אקראי מתוך אנציקלופדיה תלמודית |
גר
הגדרה - גוי שנכנס לכלל ישראל גר סתם האמור בהלכה בכל מקום הוא זה שנכנס לכלל ישראל (שדי חמד ג סח, על פי מעדני יום טוב, ציצית, א)... להמשך הערך |
הידעת? |
נבל ברשות התורה? נבל ברשות התורה הוא ביטוי שטבע הרמב"ן לאדם המקיים את מצוות התורה, אך מתנהג באופן שאינו עולה בקנה אחד עם רוח התורה ואורחותיה. בניגוד לגישה זו, רבי יהונתן אייבשיץ סובר כי אין לפרש את הכתוב בתור חיוב להחמיר יותר ממה שאסרה התורה, או לחיות חיי הסתגפות. לדבריו, הפירוש להחמיר יותר מהתורה היא "אפשרות רחוקה" ואין דרך התורה שכל העם יהיה נזירים. הוא מפרש שהמדרש מתכוון להיפך מדברי הרמב"ן, שכל סוגי הפרישות צריכים להיות כאלו שכל אנשי האומה יכולים לעשות, ופרישות האפשרית ליחידים ולא לרבים איננה בגדר השלימות. |
פרשת השבוע |
פרשת ראה היא הפרשה הרביעית בחומש דברים. הפרשה מתחילה בציווי על מעמד הר גריזים והר עיבל, ובמהלכה משה מצווה את העם מצוות הקשורות לכניסה לארץ כמו הכרתת העבודה הזרה, דיני הקרבת קורבנות ב... |
דבר בעתו |
אלול הוא החודש האחרון בשנה מתשרי והשישי מניסן. חודש אלול תמיד בן 29 יום.
מנהגי החודשסליחות
חודש אלול הוא חודש הרחמים והסליחות. ימי חודש ... |