מתתיהו בן יוחנן
|
מתתיהו בן יוחנן הכהן (מכונה גם מתתיהו החשמונאי או "מתתיהו בן יוחנן כהן גדול") היה כהן ממשפחת חשמונאי, מנהיג ומצביא. הוא החל את מרד החשמונאים כנגד הממלכה הסלאוקית ושליטה אנטיוכוס הרביעי, והיה אבי השושלת של שליטי ממלכת החשמונאים.
קורות חייו[edit]
מתתיהו היה בן יוחנן בן שמעון ממשמרת יהויריב, אחת מעשרים וארבע משמרות כהונה. למתתיהו היו חמישה בנים: יוחנן הגדי, שמעון התרסי, יהודה המכבי, אלעזר החורני ויונתן הוופסי.
בזקנתו של מתתיהו, (167 לפנה"ס) גזר השלטון הסלאוקי בימי אנטיוכוס הרביעי להעביר את תושבי יהודה על דתם תוך חילול בית המקדש בירושלים. לפיכך עזב מתתיהו עם בניו את ירושלים ועבר למודיעין. על פי המסופר בספר מכבים, כאשר הגיעו היוונים למודיעין, בקשו היוונים ממתתיהו שייתן דוגמה לאחיו ויזבח ראשון לאליל. מתתיהו סירב לעשות זאת והצהיר אמונים לתורה ולמצוות. כאשר נגש אחד היהודים לזבוח על הבמה לאליל, קינא מתתיהו לה' והרג את היהודי המתיוון. כמו כן הרג את שליח המלך והרס את הבמה. לאחר מכן, ברחו מתתיהו ובניו להרים ורבים מבני יהודה, המכונים בספר מקבים "קהל חסידים, גיבורי חיל מישראל, כל המתנדב לתורה" מתתיהו ובניו החלו בפעולות גרילה נגד היוונים ובחידוש חיי התורה: הריסת במות שנבנו לעבודה זרה ומילת הילדים שלא נימולו בגלל גזירות אנטיוכוס.
שנה לאחר מכן נפטר מתתיהו. לפני מותו ציווה מתתיהו את בניו לשמור את מצוות התורה ולנקום באויבים. את שמעון בנו הוא מינה להיות איש עצה ואת יהודה המקבי להיות שר הצבא - יורשו בהנהגת המרד, והוא שלמעשה התחיל את שושלת החשמונאים.
מקור השם חשמונאי[edit]
לא לגמרי ברור מה מקור הכינוי "חשמונאי", ולמרות שהוא מופיע בתפילת על הניסים הוא אינו מופיע בספר מקבים. על פי יוסף בן מתתיהו, חשמונאי היה אבי שמעון, סבו של מתתיהו.[1] מנגד, יש האומרים שמקור השם בעיר "חשמון" שהיתה בשטח יהודה בה התגוררה משפחת יוחנן. יש המפרשים כי השם נגזר מהמילה "חשמן" המבטאת חשיבות. רמז לפירוש זה ניתן למצוא בפיוט מעוז צור שם חסרה הא' בשם החשמונאים- "יוונים נקבצו עליי אזי בימי חשמנים".
קבר מתתיהו[edit]
בשנים האחרונות החלה להשתרש מסורת כי קברו של מתתיהו הכהן מצוי בחורבת הגרדי, במקום בו ניצב קבר שייח' ערבאווי, בלב יער אורנים הסמוך לקברי המכבים (סמוך למשלט 219). כיום מיוחס האתר על ידי "האגודה למען קברי צדיקים" כמקום קבורתו של מתתיהו הכהן אך לא נמצאו ראיות לביסוס הטענה.
- ↑ יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, ספר 12, פרק ו, פסקה א, סעיף 265.