פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט רעה כא

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:חושן משפט רעה כא

סעיף כא[עריכה]

הבונה פלטרין גדולים בנכסי הגר, ובא אחד והעמיד להם דלתות, קנה האחרון, שהראשון לא עשה בגוף הארץ כלום, והרי הוא כמי שעשה גל אבנים, שאינו קונה שהרי לא הועיל בגדר זה מפני שהוא רחב ביותר ומפולש ואין צורת אותו הבנין מועלת עד שיעמיד דלתות. הגה: וי"א דה"ה (אם) עשה הראשון דלתות ולא נעל, ובא שני ונעל, קנה שני (טור כ"כ הרא"ש). וי"א דכל זה בבונה בעצים ואבנים שאינו שלו, כגון בעצים ואבנים של גר, ולא כיון לזכות בהן רק ע"י בנין, או שבנה ע"י פועלים. אבל אם זכה בהן, או שהיו שלו תחלה, שיוכל לומר: אני אטול עציי ואבניי, הרי האחרון לא החזיק בכלום, ולכן הקרקע הפקר כמו שהיה וכל הקודם זכה (שם בשם הרא"ש). וי"א דאפילו בונה בשלו, השני זכה בכל, והא דראשון לא קנה, בבנין שע"ג קרקע, היינו כשלא בנה בנין המועיל, אבל אם עשה בנין הראוי להעמיד בהמה או תרנגולין, או שחפר בקרקע יסודות לבנין ובנה, קנה הקרקע בבניינה (המגיד פ"ב דזכייה בשם הר"י הלוי, אבן מיג"ש). ויש חולקין וס"ל דלא קנה בחפירת היסודות (נ"י פ' ח"ה בשם רמב"ן וב"י בשם הרא"ש).

העמדת דלתות: ב"ב נג,ב: הבונה פלטרין גדולים בנכסי הגר, ובא אחר והעמיד להן דלתות - קנה; מאי טעמא? קמא, לבני בעלמא הוא דאפיך.

↵ עיין לעיל קצב,ג שלרשב"ם קביעת מנעול או העמדת דלת מהווים קנין וסגירת מנעול לא, ואילו לפי תוס' רק סגירת מנעול ולא קביעת מנעול והעמדת דלתות, וביאר שהגמ' כאן עוסקת באדם שגם נעל, ונקטה "העמדת דלתות" משום שבד"כ מי שמעמיד את הדלתות הוא גם הנועל. הרא"ש בהסברו הראשון כתב כתוס', ובהסברו השני כתב שכל אחד מהמעשים מועיל, או העמדת דלתות או נעילת המנעול. מלשון השו"ע והרמב"ם כאן משמע שהעמדת דלתות מהווה קנין. הרמ"א כאן פסק כתירוצו הראשון של הרא"ש שצריך נעילה, ואילו בסי' קצב פסק כתירוצו השני שכל אחד מהמעשים מועיל, והסביר הסמ"ע ששם מועיל כי יש דעת אחרת מקנה.

תוס' רי"ד: בין אם העצים והאבנים היו משל הראשון ובין אם משל הגר, שאז קנאם הראשון כשהגביהם, השני קנה את הפלטרין, אולם חייב לתת לראשון את עציו ואבניו, כדין היורד לשדה חברו שלא ברשות שיכול לדרוש עציו.

ר"י מיגאש,שו"ע: אפילו כשהעצים היו שלו, נעשו מכלל נכסי הגר, שהרי הוא עצמו הוציאן מרשותו בשעה שבנה הפלטרין, ולכן אינו יכול לדרוש העצים מהשני.

רמ"ה: אם היו משל הראשון - מכיון שיכול לדרוש אותם מהשני, השני גם לא קנה את הפלטרין, שהרי דלתותיו אינן מועילות ללא העצים של הראשון, אולם אם משל הגר - הראשון לא קנה את העצים, מכיון שלא התכוון לקנותם בהגבהה אלא ע"י החזקה בקרקע, ולכן השני קנה את הפלטרין ואת העצים (ולא צריך לתת לראשון את העצים).

רא"ש: סובר כתוס' רי"ד שהראשון קנה את עצי הגר, אולם סובר כרמ"ה שכשהעצים של הראשון השני לא קנה את הפלטרין. נמצא שהמקרה היחיד בו יכול השני לזכות הוא כשהראשון בנה ע"י פועלים שלא התכוונו לזכות בעצים.

רמ"א: כתב שי"א כרמ"ה וי"א כר"י מיגאש.

חפירת יסודות: ר"י מיגאש,רשב"א: חפירת קרקע ליסודות מהווה קנין. ובבונה פלטרין מדובר שבנה רק ע"ג הקרקע.

רמב"ן: אינה קנין.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.