פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט שעה ז

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:חושן משפט שעה ז

סעיף ז[עריכה]

החצרות הרי הם ראוים לבנין ולהוסיף בהם בתים ועליות, לפיכך הבונה בחצר חבירו הרי זה כנוטע שדה העשויה ליטע, ושמין לו כמה אדם רוצה ליתן בנין זה לבנותו, והוא שיבנה בנין המועיל הראוי לאותה חצר כמנהג אותו מקום (רמב"ם). הגה: ולא יוכל הבונה לומר: בניני אני נוטלא. השכירה הבונה לאחרים וקבל שכר, מנכין לו מהוצאותיו, אף על גב דלא עביד למיגר. (רשב"א ונ"י פ' השואל). ואם דר בה הבונה, אם חסר לבעל הקרקע דבר מועט, צריך ליתן לו כל מה שנהנה, כמו שנתבאר לעיל סימן שס"ג (מישרים נל"א ח"ב). ראובן שהיה לו בית רעוע ויצא מן העיר, ובא שמעון ודר בו והוציא הוצאות להציל הבית מן הנפילה וסיידו וכיירו, כל מה שהיה לצורך שלא יפול צריך ראובן להחזיר לשמעון, אבל א"צ ליתן לו מה שסיידו וכיירו, כי יוכל לומר: איני צריך לזה, וכשיתן ראובן מה שחייב ליתן לשמעון, יצא מן הביתב (טור ס"ח בשם הרא"ש).

א. בנייני אני נוטל: הסמ"ע מנמק שכיוון שבעה"ב אינו יכול לומר טול אבניך הואיל ועשויה ליבנות, כך הבונה לא יכול לומר בנייני אני נוטל. צ"ע הרי בסע' ב פסק השו"ע כמ"ד שבעה"ב יכול לומר. ואכן הגר"א הבין שהדינים לא תלויים זה בזה, והטעם שהבונה לא יכול הוא שזיכה לו מיד וחצרו כבר קנתה לו.

ב. בית רעוע: לגבי כיור וסיוד נראה לנמק את דברי הרא"ש שאע"פ שחייבים לשלם הוצאות אפי' באינה עשויה ליטע, זה דוקא במקרה שיש לו רווח ממוני, שכן ע"י הנטיעה יש לו יותר יבול למכור, אמנם לגבי סיוד אין רווח ממוני שהרי מסתדר גם בלי סיוד, ואע"פ ששווה יותר למכירה מ"מ דירתו אינה עשויה למכירה אלא עבורו. לגבי מה שהציל מנפילה לא הזכיר הרא"ש שיכול לומר לו טול עציך ואבניך. בפשטות הרא"ש לא הזכיר זאת בגלל שמסתבר שבעה"ב לא ירצה לומר כך, שהרי הוא רוצה לגור שם, אולם יתכן שבמקרה זה אפי' אם ירצה לא יוכל, ואע"פ שלדעת הרא"ש אפשר לומר טול עציך אפי' בשדה העשויה ליטע, מ"מ מודה במקום שברור שרצונו בכך, וכמו שהסכים עם דברי הראב"ד לגבי חורבה במקרה שיש לו בית אחר, שאז ודאי ניחא לבעה"ב והוא רק מבקש תואנה כדי להפסיד את הבונה.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.