סדר זרעים: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
 
(22 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
'''סדר זרעים''' הוא הסדר הראשון בששת סדרי ה[[משנה]]. הסדר עוסק בדיני קריאת שמע, תפילה וברכות([[מסכת ברכות]]), ובמצוות התלויות בארץ (שאר כל המסכתות בסדר).
'''סדר זרעים''' הוא הסדר הראשון בששת סדרי ה[[משנה]]. הסדר עוסק בדיני קריאת שמע, תפילה וברכות ([[מסכת ברכות]]), ובמצוות התלויות בארץ (שאר כל המסכתות בסדר). [[הרמב"ם]] ב{{מקור|פרשנות-משנה:הקדמת הרמב"ם למשנה  $הקדמת הרמב"ם למשנה}} טוען כי הסדר שובץ ראשון מכיוון שהוא עוסק בזרע הארץ, מקור החיות לכל היצורים החיים.


הסדר נקרא גם סדר אמונה מפני שהוא מכיל את הנושאים המבטאים אמונה: הזורע מקווה שירד גשם כדי שתצמח תבואה, המתפלל והמברך בוטח בה' שיענה לתפילתו.
הסדר נקרא גם סדר אמונה ({{מקור|בבלי:שבת לא א$בבלי שבת לא, א}}), כחלק מן הפסוק "והיה אמונת עתיך חוסן ישועות חכמת ודעת"<ref>{{מקור|תנ"ך:ישעיהו לג ו$ישעיהו לג, ו}}</ref> הנדרש על ששת סדרי המשנה, זאת מפני שהוא מכיל את הנושאים המבטאים אמונה: הזורע מקווה שירד גשם כדי שתצמח תבואה, המתפלל והמברך בוטח בה' שיענה לתפילתו וישמע את ברכתו.


==המסכתות בסדר ונושאיהן==
==המסכתות בסדר ונושאיהן==
*[[מסכת ברכות]]
*[[מסכת ברכות]] - [[קריאת שמע]], זמנה וברכותיה. תפילות [[מוסף]] ו[[שמונה עשרה]]. ברכות והנהגות סעודה.
*[[מסכת פאה]]
*[[מסכת פאה]] - לקט, שכחה, פאה, פרט, עוללות ועניינים כלליים הקשורים ל[[מתנות עניים]].
*[[מסכת דמאי]]
*[[מסכת דמאי]] - [[דמאי]] ודיניו, הלכות "[[חבר]]" ו"[[נאמן]]" והפרשת [[תרומות ומעשרות]] במקרים חריגים.
*[[מסכת כלאיים]]
*[[מסכת כלאיים]] - חמשת מיני ה[[כלאיים]], מינים שאינם כלאיים זה בזה.
*[[מסכת שביעית]]
*[[מסכת שביעית]] - כל דיני ה[[שמיטה]].
*[[מסכת תרומות]]
*[[מסכת תרומות]] - דיני ופרטי [[תרומה גדולה]] הניתנת ל[[כהן]].
*[[מסכת מעשרות]]
*[[מסכת מעשרות]] - [[מעשר ראשון]] הניתן ל[[לוי]], חיובו והיתרו ב[[אכילת עראי]].
*[[מסכת מעשר שני]]
*[[מסכת מעשר שני]] - [[מעשר שני]] ו[[נטע רבעי]], הדומים בדיניהם, פדיונם ו[[ביעור מעשרות]].
*[[מסכת חלה]]
*[[מסכת חלה]] - הלכות [[הפרשת חלה]].
*[[מסכת ערלה]]
*[[מסכת ערלה]] - דיני [[ערלה]], חיובה, איסורי הנאה ו[[דיני תערובת]].
*[[מסכת ביכורים]]
*[[מסכת ביכורים]] - דיני [[ביכורים]], סדר הבאתן והלכות הנוגעות ל[[טומטום]] ו[[אנדרוגינוס]].
סה"כ 11 מסכתות


בתלמוד בבלי יש רק את מסכת ברכות, אך בתלמוד הירושלמי יש את כל הסדר. יתכן וזה משום שהלכות מצוות התלויות בארץ לא היו רלוונטיות בחו"ל. הרמב"ם בהקדמתו למשנה מסביר את סיבת היות סדר זרעים הפותח את הש, וזה לשונו: "והחל בסדר זרעים, לפי שהוא דן במצות המיוחדות בצמח הארץ, וצמח הארץ הוא מזון כל חי, וכל זמן שאין האדם חי על ידי המזון אי אפשר לו לעבוד את ה' בשום אופן מאופני העבודה, ולפיכך הקדים לדבר במצות המיוחדות בצמח הארץ." לגבי סדר המסכתות כותב הרמב"ם: "וחלק הדברים בסדר זרעים כפי שאסביר, פתח תחלה בברכות, וטעם הדבר כי הרופא המומחה כשירצה לשמור בריאות הבריא כמתכונתה מטפל תחלה בתקון המזון, ולפיכך ראה זה אשר ה' בעזרו להתחיל בברכות, לפי שהבא לאכול לא יוכל לאכול עד שיברך, ולכן מצא לנכון לפתוח את הדברים בענין הברכות כדי לתקן את המאכל תקון עניני. וכדי שלא יחסר דבר בשום ענין אלא ידבר על כל הברכות חובת המאכלים המצות, ואין מצוה שהיא חובת כל איש בכל יום כי אם ק"ש בלבד, ואין מן הראוי לדבר על ברכות ק"ש לפני שידבר על ק"ש עצמה, לפיכך התחיל מאימתי קורין את שמע, וכל הנספח לכך. אח"כ חזר לענין הסדר והוא לדבר במצות צמח הארץ, והחל במסכת פאה אחרי ברכות, לפי שכל המתנות שהם חובת התבואה אינם חלים אלא אחרי קצירתה, והפאה חובת הקמה בעודה בקרקע, ולפיכך הקדים לדבר בה. ואחרי פאה דמאי, לפי שיש לעניים בו זכות כמו שיש להם בפאה, כמו שאמרו מאכילין את הענים דמאי. ואחר דמאי כלאים לפי שכך סדר הכתוב בקדושים תהיו, לא תכלה פאת שדך ואחריו שדך לא תזרע כלאים, ואחר כלאים שביעית, והיה ראוי שתהיה מסכת ערלה אחרי כלאים לפי שכך הוא סדר הכתוב, לולי שראה שהערלה אינה הכרחית, שכל זמן שלא יטע אינו חייב בערלה, והשביעית הכרחית, ועוד שהשמטה יש לה בתורה סדר מיוחד לפיכך הקדים לדבר בשמטה. ואחר שביעית מסכת תרומה, לפי שהתרומה מתנה ראשונה המפורשת מן התבואה. ואחר התרומה מעשר ראשון לפי שהוא סמוך לתרומה בסדר ההפרשה. ואחר מעשר ראשון מעשר שני כסדר. ואחריו חלה, לפי שאחר שמפרישים מן התבואה את המתנות הללו כמו שאמרנו תרומה ומעשר ראשון ומעשר שני, אז טוחנים ועושים אותה קמח ולשים ותתחייב בחלה. וכאשר גמר לדבר על התבואה ומתנותיה בא לדבר על הפירות, לפיכך דבר בערלה אחרי חלה. ואח"כ על הבכורים כפי סדר הכתוב, הערלה בויקרא והבכורים בוהיה כי תבוא, ובכך נגמרה חלוקת עניני סדר זרעים אחת עשרה מסכתא."
==מסכתות התלמוד על הסדר==
ב[[תלמוד הבבלי]] יש רק את מסכת ברכות, אך ב[[תלמוד הירושלמי]] מופיע כל הסדר. ההנחה המקובלת היא שמשום שדיני עבודת האדמה לא היו שייכים בגולה, נמנעו אנשי בבל מלהתעסק בהם. היה עדיף ללמוד ולהתעמק בהלכות המעשיות יותר. אעפ"כ, מעט מדינים אלה מפורשים כבדרך אגב בגמרות אחרות הפזורות במקומות שונים בש"ס.
 
==טעם סדר המסכתות ע"פ [[הרמב"ם]]==
*[[מסכת ברכות]] ראשונה - מכיוון שכמו שרופא מתחיל במלאכתו ע"י נתינת מזון בריא לחולה, כך מתחילה המשנה בדיני ברכות המתקנות את המזון הנכנס לגופנו. אזב דיני ברכות סודרו במסכת גם דיני תפילה.
*[[מסכת פאה]] שנייה - כי היא המתנה הניתנת ראשונה מהשדה, עוד לפני הקצירה.
*[[מסכת דמאי]] שלישית - משתי סיבות: '''א.''' יש לעניים זכות בו עוד לפני שהופרשו תרו"מ ממנו. '''ב.''' מסכת פאה מסתיימת בדינים הקשורים לנאמנות, ולכן באה אחריה מסכת דמאי, העוסקת בנאמנות [[עם הארץ]] על הפרשת תרו"מ מיבולו.
*[[מסכת כלאיים]] רביעית - מסכת [[דמאי]] קטעה את הסדר כי היא בעצם אותו העניין של מסכת פאה. לאחר הפאה הגיע עניין הכלאיים, כפי סדר הופעתם בכתוב.
*[[מסכת שביעית]] חמישית - היה ראוי שתהיה מסכת ערלה אחרי כלאים, לפי שכך הוא סדר הכתוב, אבל בגלל שהשמיטה נוגעת לכל אדם, שכל אדם אוכל, דחה את מסכת ערלה הנחוצה רק עבור נוטעים והביא את שביעית.
*[[מסכת תרומות]] שישית - היא התרומה הראשונה המופרשת מן התבואה.
*[[מסכת מעשרות]] שביעית - שמפרישים את המעשר אחרי התרומה.
*[[מסכת מעשר שני]] שמינית - הפרשת המעשר השני היא אחרי המעשר הראשון.
*[[מסכת חלה]] תשיעית - אחרי הפרשת כל התרו"מ, עושים מהתבואה עיסה כדי לאפות לחם, ועושים בה הפרשת חלה.
*[[מסכת ערלה]] עשירית - אחרי שגמרו לשנות את דיני התבואה, עברו לדון בדיני האילנות.
*[[מסכת ביכורים]] סודרה האחת עשרה - במקרא, עניין ביכורים בא לאחר עניין הערלה.
 
==לקריאה נוספת==
* [https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99_(%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99) פירוש על סדר זרעים] בפרויקט פרשני
 
 
{{מסכתות}}
[[קטגוריה:סדר זרעים|*]]

גרסה אחרונה מ־23:52, 16 באפריל 2020

סדר זרעים הוא הסדר הראשון בששת סדרי המשנה. הסדר עוסק בדיני קריאת שמע, תפילה וברכות (מסכת ברכות), ובמצוות התלויות בארץ (שאר כל המסכתות בסדר). הרמב"ם בהקדמת הרמב"ם למשנה טוען כי הסדר שובץ ראשון מכיוון שהוא עוסק בזרע הארץ, מקור החיות לכל היצורים החיים.

הסדר נקרא גם סדר אמונה (בבלי שבת לא, א), כחלק מן הפסוק "והיה אמונת עתיך חוסן ישועות חכמת ודעת"[1] הנדרש על ששת סדרי המשנה, זאת מפני שהוא מכיל את הנושאים המבטאים אמונה: הזורע מקווה שירד גשם כדי שתצמח תבואה, המתפלל והמברך בוטח בה' שיענה לתפילתו וישמע את ברכתו.

המסכתות בסדר ונושאיהן[עריכה]

סה"כ 11 מסכתות

מסכתות התלמוד על הסדר[עריכה]

בתלמוד הבבלי יש רק את מסכת ברכות, אך בתלמוד הירושלמי מופיע כל הסדר. ההנחה המקובלת היא שמשום שדיני עבודת האדמה לא היו שייכים בגולה, נמנעו אנשי בבל מלהתעסק בהם. היה עדיף ללמוד ולהתעמק בהלכות המעשיות יותר. אעפ"כ, מעט מדינים אלה מפורשים כבדרך אגב בגמרות אחרות הפזורות במקומות שונים בש"ס.

טעם סדר המסכתות ע"פ הרמב"ם[עריכה]

  • מסכת ברכות ראשונה - מכיוון שכמו שרופא מתחיל במלאכתו ע"י נתינת מזון בריא לחולה, כך מתחילה המשנה בדיני ברכות המתקנות את המזון הנכנס לגופנו. אזב דיני ברכות סודרו במסכת גם דיני תפילה.
  • מסכת פאה שנייה - כי היא המתנה הניתנת ראשונה מהשדה, עוד לפני הקצירה.
  • מסכת דמאי שלישית - משתי סיבות: א. יש לעניים זכות בו עוד לפני שהופרשו תרו"מ ממנו. ב. מסכת פאה מסתיימת בדינים הקשורים לנאמנות, ולכן באה אחריה מסכת דמאי, העוסקת בנאמנות עם הארץ על הפרשת תרו"מ מיבולו.
  • מסכת כלאיים רביעית - מסכת דמאי קטעה את הסדר כי היא בעצם אותו העניין של מסכת פאה. לאחר הפאה הגיע עניין הכלאיים, כפי סדר הופעתם בכתוב.
  • מסכת שביעית חמישית - היה ראוי שתהיה מסכת ערלה אחרי כלאים, לפי שכך הוא סדר הכתוב, אבל בגלל שהשמיטה נוגעת לכל אדם, שכל אדם אוכל, דחה את מסכת ערלה הנחוצה רק עבור נוטעים והביא את שביעית.
  • מסכת תרומות שישית - היא התרומה הראשונה המופרשת מן התבואה.
  • מסכת מעשרות שביעית - שמפרישים את המעשר אחרי התרומה.
  • מסכת מעשר שני שמינית - הפרשת המעשר השני היא אחרי המעשר הראשון.
  • מסכת חלה תשיעית - אחרי הפרשת כל התרו"מ, עושים מהתבואה עיסה כדי לאפות לחם, ועושים בה הפרשת חלה.
  • מסכת ערלה עשירית - אחרי שגמרו לשנות את דיני התבואה, עברו לדון בדיני האילנות.
  • מסכת ביכורים סודרה האחת עשרה - במקרא, עניין ביכורים בא לאחר עניין הערלה.

לקריאה נוספת[עריכה]


מסכתות המשנה