אמוראים

From ויקישיבה
Revision as of 10:05, 24 October 2023 by 95.86.94.199 (talk) (→‎דור חמישי)
(diff) ← Older revision | Latest revision (diff) | Newer revision → (diff)
Jump to navigation Jump to search

האמוראים הם חכמי ישראל שחיו בארץ ישראל ובבבל במשך שבעה דורות‏[1], בין השנים ג'תקפ"ה - ד'ר"ס לבה"ע (225-500 לסה"נ) וערכו את התלמוד הבבלי ואת התלמוד הירושלמי. בערך זה נסדר בקצרה את תקופתם על פי החלוקה לשבעה דורות: באלו שנים חי כל דור, אלו אמוראים חיו בארץ ישראל ואלו בבבל, ואלו מאורעות קרו לעם ישראל בכל אחד מהדורות הללו. הם נקראו "אמוראים" על שם שהיו אומרים את דברי התנאים. תקופת האמוראים החלה לאחר פטירת רבי יהודה הנשיא[2] שאז הסתיימה תקופת התנאים. דברי האמוראים נכתבו בתלמוד הבבלי והירושלמי הנקראים גם "גמרא", בבבלי נכתב דברי אמוראי בבל ובירושלמי דברי אמוראי ארץ ישראל. האמוראים חיו מחתימת המשנה עד חתימת התלמוד. היו מאות עד אלפים של אמוראים ובערך זה נזכיר רק את האמוראים המפורסמים והמרכזיים וכן רק את האירועים המרכזיים בתולדות עם ישראל. לרשימת האמוראים ראה ערך: תנאים ואמוראים - סידור אלפבתי, יש להזכיר שלא כל האמוראים והתנאים מוזכרים שם.


דור ראשון[edit]

שנים: ג'תתקפ"ה - ד'כ (בערך‏[3]) 225-260 לספירה

לאחר חתימת המשנה ע"י רבי יהודה הנשיא נחתם תקופת התנאים אך היא לא הסתיימה עד שרבי נפטר בשנת ג'תתקע"ט, ואז החלה תקופת ה"אמוראים" - אומראי דברי התנאים. האמוראים נחלקו לשניים:

בכל דור של אמוראי בבל היה "ריש גלותא" - הכוונה אמורא שהיה המלך והראש של בני ישראל בגלות והראשי גלותא היו מצאצאי דוד המלך, "ריש גלותא" לא היה רק בתקופת אמוראי בבל ונפסק בתקופת קצת מאוחרת לאחר חתימת התלמוד הבבלי. בדור הראשון ה"ריש גלותא" היה מר עוקבא שהיה בתפקיד זה לאחר שמת רב הונא קמא בחיי רבי בשנת תק"ל לשטרות.

לקראת סוף הדור הראשון, בשנת ד' אלפים י"ט לבריאה ‏[4] ע"פ אגרת רב שרירא גאון פפא בר נצר החריב את העיר נהרדעא.

בארץ ישראל בדור הראשון רבן גמליאל ברבי היה נשיא הסנהדרין ע"פ אשר צווה רבי בצוואתו.

האמוראים שלמדו אצל רבי היו גם תנאים למרות שהיו בעקרון אמוראים.

דור שני[edit]

שנים: ד'כ - ד'נ 260-290 לספירה

נשיא הסנהדרין בארץ ישראל היה אז רבי יהודה נשיאה (הראשון הוא השני‏[5]), מחכמי ישראל המפורסמים בדור ההוא הם:

בשנת ד'כ"ב (262 לספירה) העביר רב יהודה (בר יחזקאל) את הישיבה מנהרדעא לפומבדיתא אחרי חורבן נהרדעא.

דור שלישי[edit]

שנים: ד'נ - ד'פ 290-320 לספירה

בדור השלישי לאמוראים שימש רבן גמליאל הרביעי כנשיא הסנהדרין, מחכמי ישראל בדור זה: רבי אבהו (ארץ ישראל) - מגדולי תלמידי רבי יוחנן, רבי אלעזר בן פדת ( ארץ ישראל) - מגדולי תלמידי רבי יוחנן, רבי זירא - עלה מבבל (בבבל וארץ ישראל), רב יוסף (בבל), רב ששת (בבל).

דור רביעי[edit]

שנים: ד'פ - ד'ק"כ 320-360 לספירה

נשיא הסנהדרין היה רבי יהודה נשיאה השני, שהיה בנו של רבן גמליאל הרביעי ובדור ההוא היה גם הלל נשיאה שתיקן את סדר העיבור בשנת ד'קי"ח (358 לספירה). מגדולי האמוראים בדור ההוא ובכל הדורות היו האמוראים אביי ורבא שמוזכר בתלמוד אלפי מחלוקות שהיו בינם. מגדולי חכמי ארץ ישראל בדור ההוא היו רבי יונה ורבי יוסי בר זבידא שהיו ראשי הישיבה שהייתה בטבריה. באותו דור גם התבטלה הסנהדרין אך לא נגמרה שלשלת הנשיאות עד לדור השישי בא נגמר תקופת אמוראי ארץ ישראל.


דור חמישי[edit]

שנים: ד'ק"כ-ד'ק"ס 360-400 לספירה

נשיא הסנהדרין היה רבן גמליאל החמישי. מפורסמי אמוראי בבל בדור החמישי הם רב פפא ורב זביד שחלקו רבות, חוץ מזה היו לרב פפא מחלוקות רבות עם האמורא רב הונא בריה דרב יהושע.

בארץ ישראל[edit]

רבי מנא (דציפורין), רבי חייא דציפורין, רבי פנחס בר חמא, רבי תנחום בר אבא, רבי מתניה, רבי שמעון ברבי יוסי בר בון, רבי אושעיא בר שמאי, רבי פנחס בר חמא, רבי יוסי (בר אבין).

בבבל[edit]

רב פפא (בר חנן), רב זביד, רב משרשיא, רב הונא בריה דרב יהושע, רב חמא מנהרדעא, רב שימי מנהרדעא, רב ביבי בר אביי, רב אחא בר הונא, רב מרי, רב אידי בר מתנה, רב הונא בר מנוח, רב שישא בריה דרב אידי, רב כהנא (ב).

דור שישי[edit]

שנים: ד'ק"ס-ד'ר 400-440 לספירה

בארץ ישראל[edit]

רבי חנינא דציפורין.

בבבל[edit]

רב אשי (מסדר עם רבינא ב את התלמוד הבבלי), רבינא (א), מר זוטרא, רב אחא בריה דרבא, מרימר, אמימר, רפרם (א, בר פפא), רב כהנא (ג), רב גביה מבי כתיל, מר זוטרא בריה דרב מרי.

מאורעות עם ישראל[edit]

גברו הגזירות בארץ ישראל ורבים מהאמוראים ירדו לבבל.

חתימת התלמוד הירושלמי (ד'קס 400).

ביטול הנשיאות (ד'קפט 429).

דור שביעי[edit]

שנים: ד'ר-ד'רס 440-500

בבבל[edit]

מר בר רב אשי, רב אידי בר אבין, רב נחמן בר רב הונא, רבה תוספאה, רבינא (ב, בר הונא), רב אדא בר מניומי, רפרם (ב), רב רחומי, רב סמא בריה דרבא, רבי יוסי, מר בריה דרבינא.

מאורעות עם ישראל[edit]

חתימת התלמוד הבבלי (ד'רפה 525).

ראו גם[edit]


הקודם:
תנאים
השתלשלות התורה שבעל פה הבא:
סבוראים

הערות שוליים

  1. אך טוענים שהדור השביעי נחלק לשני דורות: הדור שלאחר תחילת כתיבת התלמוד ע"י רב אשי והוא דור שביעי, ודור חתימת התלמוד ותחילת תקופת הסבוראים הוא הדור השמיני שנכנס הדור השביעי.
  2. שנפטר בשנת ג'תתקע"ט לבריאת העולם
  3. יש דעות שונות בקשר מתי החל כל דור ומתי הסתיים
  4. 259 לספירת הנוצרים.
  5. היה נקרא בשם דומה מאוד לשמו של רבי, רבי יהודה הנשיא - רבי יהודה נשיאה.